התנגדות לתוכנית בניה

אני בקשתי מחבר לשתות מהמשקה שלו ומכיון שלא היה לו נעים הוא הביא לי. לא הרגשתי נוח לאחר מיכן מחשש שאולי גזלתי. האם החשש שלי נכון?

שלום לכבוד הרב
לכל אחד מאיתנו יש נקודות חלשות בנפש. אצלי זה מתבטא לעיתים בעצבות, אי שקט, מחשבות שליליות, מתח. פשוט הגבתי לאירועים עצובים קצת ברגישות יתר ( הצטערתי יותר מדיי לגבי אירוע שלא קשור אליי ישירות אלא לזולת) ואני שואל איך ניתן לשנות את דרך התגובה אליהם? מהי הדרך לחזק אצלי את הנקודות החלשות על מנת להגיע לשלמות טובה יותר? לאיזו הבנה צריך להגיע?
תודה על תשובתך כל טוב

פיצוי על נזק ברור אבל שלא ניתן לחישוב : מה ניתן לעשות מבחינת דיני שמים, דיני אדם ודין המלכות במקרה שראובן הזיק בטעות לשמעון, ולא מתכחש, אבל אומר תגיש תביעה מסודרת עם קבלות, אני אגיש זאת לחברת הביטוח שלי ואודה באשמה והם ישלמו לך. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח במדוייק את סכום הנזק למרות שברור שנגרם נזק. ובנוסף האם ראובן לא חייב לשלם מייד במקום מכיסו סכום גלובלי - כללי, "ככל אשר ישית עליו" ועד לסכום הגבוה ביותר והסביר שיתכן שיתברר בעתיד שסביר שהוא נגרם בגלל זה. וללא הוכחת נזק כי גם אנשי מקצוע לא יכולים לשערך את גובה הנזק.

לק"י שלום וברכה לרב! ליד מקום עבודתי ישנו שדה בור (שטח חולות פתוח בו צומחים פרחי בר) שהרבה אנשים עוברים דרכו ביומיום. בקצה השדה (שאינו שייך לאף אחד) ישנם 3 קונטיינרים (מחסנים קטנים ממתכת) שאינני יודעת ואין שום דרך לברר למי הם שייכים. ליד אחד מהקונטיינרים מונח ( תחת כיפת השמים) חפץ משומש שאני מעוניינת בו, וכמו כן ישנן עוד מספר גרוטאות. שמתי לב שבמשך כחודש אף אחד לא הזיז את החפץ הנ"ל ממקומו גם לא בימות הגשמים. השאלה שלי: האם מותר לי לקחת את החפץ הנ"ל? האם הוא נחשב כהפקר כיון שבמשך כחודש אף אחד לא הזיז אותו והוא נשאר חשוף לשמש וגשם?
תודה רבה מראש לרב!

בס"ד לכבוד הרב שלום,
במשנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות זכייה ומתנה, פרק ה, סעיף א'- כתוב שמי שנותן מתנה צריך שתהיה גלויה ומפורסמת.
1) האם צריך במפורש להגיד מה היא המתנה (לדוגמא :תפוח) או מספיק להגיד "זה"?
2) האם צריך במפורש להגיד למי המתנה (לדוגמא :יוסף) או מספיק להגיד "לו"?
3) "גלויה ומפורסמת"- האם צריך להגיד או לתת לפני שלושה בני מצוות (כמו בהפקר)?
4) האם חובה להשתמש במילים "אני מקנה", "אני נותן" וכדומה?
תודה רבה על התשובה כבוד הרב

שלום אני משחקת כדורסל ומשתתפת במשחקים רשמיים של הליגה הארצית. לעיתים שופט במשחק טועה בשיפוטו ושורק לטובת קבוצתי למרות שאני הוצאתי את הכדור מן המגרש או שביצעתי עבירה והשופט פשוט לא ראה את הדברים במדויק. (לדוגמא, במשחק האחרון אני ויריבה מהקבוצה השניה ניסינו לתפוס אתהכדור, הוא נהדף החוצה מן המגרש ואני זו שנגעתי בו אחרונה. השופט פסק לטובת קבצותינו מתוך הנחה שהיריבה נגעה בכדור אחרונה). האם מחובתי להעמיד את השופט על טעותו או שזה בסדר שזה כך
תודה אורית

כבוד הרב שלום,
שמעתי שהאיסור לשקר כלל לא כתוב בתורה. אם זה נכון, האם מותר לשקר הלכתית או שישנה תקנת חכמים מאוחרת? אם גם זה אין, מניין בא לנו הענין של לא לשקר? האם יש לכך ביסוס כלשהו במקורות, או שהוא נובע רק מהמוסר האנושי? ואם אכן הוא נובע רק מהמוסר האנושי, כיצד ייתכן שדבר שהוא ברור כ"כ שאסור לעשותו למען הטוב בעולם, כיצד ייתכן שהתורה לא אוסרת אותו?
תודה רבה

שלום רב, מקרה שבו שכן טוב או חבר קרוב, יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, מבקש ממני כלי עבודה או מכשיר חשמלי לפני השבת ומודיע לי שיחזיר לי אותו במוצאי השבת. ידוע לי שהוא הולך להשתמש בו בשבת עצמה, כגון: לשיפוצים. אינני יכול להתחמק ממנו בתירוץ שאין לי ואני חושש שיחסינו יתערערו בעקבות סירוב מסוג דתי כלשהו. איך עלי לנהוג?

שלום לכבוד הרב,
לפני כשנה חבר שלי התחתן ואחד מהעדים לחופה"לכתובה היה מסתפר יותר קצר ממה שמותר,(0 במכונה, שזה אומר כמילימטר) באופן קבוע
1. האם עד זה כשר לעדות?
2. אם הוא לא כשר אז האם אני צריך להזהיר את החבר שלי? אני חושש שהוא לא יקשיב לי (למרות שהוא מגדיר את עצמו דתי) האם עדיין צריך להזהיר אותו או שעדיף שהוא יהיה שוגג ולא מזיד?
תודה רבה לכבוד הרב.

שלום רב לכבוד הרב שליט"א ומועדים לשמחה! אימתי אומרים זאת? לכאורה, האם בכל איסור שציבור לא מוכן לקבל עליו לקיימו נעלים עין מתוך הנימוק הזה? היכן יש הרחבות בענין זה? בברכת התורה!

ב"ה שלום וברכה לרב רצון ערוסי. מכרתי את ביתי ושלמתי למתווך את שכרו בצ'ק. המתווך מחזיק את הצ'ק ולא פודה אותו כבר יותר מחודש וחצי. לפני כחודש וחצי, כאשר אמרתי לו, שיפדה את הצ'ק הוא אמר שהוא מעדיף לפדות אותו בחודש הבא, כלומר לפני חודש, כך יתאים לו יותר עם רשויות המס. פניתי אליו כמה פעמים והוא דוחה את פדיון הכסף. הכסף נשאר בחשבון הבנק שלי וזה מאוד מפריע לי, אני מרגישה לא נוח, כאילו שאני בעלת חוב בעל כורחי. האם להרגשה שלי יש סימוכין בהלכה? או שזו רק הרגשה שלי? אשמח לקבל את תשובתך, כדי שאדע איך לנהוג עם המתווך. בברכה, גאולה לביאים.

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. במסילת ישרים שמדבר על הזהירות ישנה הדרכה לעשות/לערוך חשבון נפש יומי, האם יש לכבוד הרב הדרכה בנושא? לדוגמא: שאלות לשאול את עצמי. נושאים בהם צריך לעסוק. זמן לעשות.
ב. חבר שאל אותי האם ללכת בשרוך פתוח זו עבירה ("ונשמרתם מאד לנפשותיכם"), האם שאלה כזו היא מה שקוראים - עצבנות הלכתית, או שהיא בעיה אמיתית?
ג. יש מהר"ל (אולי ב'נתיב התורה') ידוע שאומר שאסור בגיל צעיר ללמוד גמרא עם תוספות אלא בפשט עם רש"י בלבד - ע"מ להשיג ידיעת ש"ס בבקיאות - הוא משתמש במלים חריפות מאד בהקשר לכך. האם לנהוג כך? לפי מה שהבנתי - בתימן לא נהגו כך, האם הבנתי נכון?