ייחס נכון לסוגי אנשים
לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.