מלגת פרח
לפני כשנתיים אשתי השתתפה בפרויקט פר"ח המעניק מילגה תמורת שעות חונכות עם ילד (חובה להגיע למספר מסוים של שעות). במהלך השנה היא דיווחה על שעות שהיא לא ביצעה (היא לא זוכרת כמה). סכום המלגה הוא 4500 שקל תמורת 120 שעות. מה עלינו לעשות במקרה זה?
שלום וברכה
רציתי לדעת האם שימוש ב"טסטר" המוצב בחנות (לרוב חנויות קוסמטיקה), על אף שאין בדעתי כלל ועיקר לקנות את המוצר, נחשב כגזל?
תודה רבה וחודש טוב
טסטר זה נועד ללקוח שבכוונתו לקנות מוצר זה או אחר, ואפשר שלא יקנה, לאחר שבדק והמוצרים לא מצאו חן בעיניו. אולם אם יש אדם שיודע מראש, שאינו מתכוון לקנות, אסור לו להשתמש בטסטר זה. ואם הוא עושה כן, הוא עובר על איסור גזל. אלא אם כן יש מבצע מיוחד, שהחברה המוכרת נותנת לכל אדם, כדי למשוך לקוחות אליה, בנסיבות כאלה, מותר. אבל דומני שהשאלה מתייחסת ל"טסטר" כפי שתיארתי בתשובתי, ולכן יש איסור.
לפני כשנתיים אשתי השתתפה בפרויקט פר"ח המעניק מילגה תמורת שעות חונכות עם ילד (חובה להגיע למספר מסוים של שעות). במהלך השנה היא דיווחה על שעות שהיא לא ביצעה (היא לא זוכרת כמה). סכום המלגה הוא 4500 שקל תמורת 120 שעות. מה עלינו לעשות במקרה זה?
אני מקווה שאיני מלאה את הרב אך חשובים לי הפרטים המדוייקים של המקרה מאחר ואלו דיני ממונות. בשנה האחרונה שכרנו דירה בישוב בצפון, את הדירה קבלנו מהבעלים מסויידת, לבנה ונקיה מאוד. (אני מאוד אסטניסטית ונקיה וזה היה נקי לשביעות רצוני). עברנו דירה לאחר ט' באב, כשלא התגוררנו בדירה בחודשיים האחרונים מאחר ובעלי היה במילואים ובשל המצב הביטחוני באזור באותה תקופה. התגוררנו, אני והילדים אצל ההורים. כך שיצא שבמעבר הדירה, האריזה וסידור הבית רק בעלי נכח.
שלום לרב, ברשותי היה מטבע של 10 ש"ח שכנראה מזוייף. במקום מסויים שרציתי לשלם בו אמר לי המוכר כי הוא מזוייף. בלא משים שילמתי עם מטבע זה לדוכן קפה אחר והמוכרת בחנה את המטבע והחליטה לקבלו. ברצוני להשיב את הגזלה אך מן הסתם מטבע זה כבר עבר מהדוכן לקונה אחר. מה עלי לעשות על מנת לתקן את המעשה?
שלום רב!
"והשיב את הגזלה אשר גזל" - האם בזה שהשיב את הגזלה בלבד, ניתכפר ונימחל לו כבר החטא של הגזילה אשר גזל? כלפי אדם וכלפי שמיא? גם ללא תשובה וחרטה? בברכה,
לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו רוב שלומות נשאלה השאלה בבית הכנסת במהלך הלימוד של יום השבת: אדם שהבעיר את מכונית חברו בשבת ונתחייב מיתה בבית דין, אינו חייב בתשלומין לניזק. כיצד בא לידי ביטוי הרעיון שה' 'צדיק וישר הוא' ולא יתכן שיעשה עוול, הרי לכאורה התורה מתעלמת מהפסדו של הניזק. ישר כוח לכבוד הרב תבורך בבריאות טובה לאורך ימים ושנים
שלום לרב
בהמשך לנושא "הדר בחצר חברו שלא מדעת" אני שואל מתוך "בדידי הווא עובדא". ישנו שכן שחונה קבוע בחניה המקורה ששייכת לי. אמנם החניה הזו פנויה אבל אני לא רוצה שהשכן ירגיש מעין חזקה או שמא ישכחו שאר השכנים שחניה זו שייכת לי ובעת הצורך יהיה קשה למנוע ממנו ומאחרים מלהמשיך ולחנות שם, לכן ביקשתי ממנו מס' פעמים שלא יחנה בחניה זו אך לשוא מדי פעם כשהוא מתקשה למצוא מקום חניה אחר הוא ממשיך לחנות בחניה ששייכת לי. ושאלתי היא: אם אתלה שלט בו אני מבהיר שעל כל חניה אפילו חד פעמית החונה יתחייב בסכום מסויים, האם זה תקף מדין תורה?
תודה רבה.
שלום וברכה בעירי פועל מקווה באחת השכונות הדתיות מתחת לבניין מגורים. ככל הידוע לי הקימו אותו בשיתוף עם דיירי הבניין. בכניסה למקווה ישנן שתי אפשרויות לכניסה:ע"י כרטיס מגנטי או בתשלום למתקן מטבעות המאפשר סיבוב אחד של שער המסתובב על צירו. הרבה פעמים נתקלתי במבוגרים או ילדים שרוצים להכנס יחד איתי - אחרי שכבר שילמתי במתקן עבור הכניסה, בטענה החוזרת על עצמה "יש לי מנוי, רק שכחתי את הכרטיס בבית". תמהני מדוע הם לא חוזרים לקחתו - הרי חוץ מההליכה לא יהיה להם שום הפסד, במילא הם מחכים לטרמפ לכניסה... אינני יודע אם בעלי המקווה מודעים לדבר או מתעלמים ממנוכיוון שלא כתובה אזהרה בכניסה או דבר דומה.
מה הדין לילד פחות מגיל 13 שגנב בקבוק מיץ מהמכולת. האם כשהגדיל חייב לחזיר מן הדין. או לא חייב כלל או חייב לפנים משורת הדין? האם הרב יוכל לכתוב לי מקורות או שו"תים בנושא כי ברצוני ללמוד סוגייא זאת בעיון שלצערי בקטנותי נכשלתי בזה מספר פעמים.
שלום רב במבנה קומות מסוים קיררו קומה אחת למשך זמן רב ע"מ לשמור על ציוד (16 מעלות). במשך התקופה שכרו את הקומה מתחת לצורך אחסנת ציוד. לדעת מומחים הציוד ניזוק בשל הטמפרטורות הנמוכות שיש בקומה העליונה. האם בעל הקומה העליונה חייב לשלם?
מישהו ביקש ממני הלוואת גמ"ח ע"ס 8000 ש"ח למשך שנה. כביטחון הוא מוכן לתת תכשיטים ומוצרי חשמל בשווי זה. אני חושש לשמור את החפצים בביתי מחשש לגניבות (אין לי כספת). ביררתי בכמה חברות שמספקות שירותי איחסון מבוטחים, והמחיר המקובל הוא כ -200 ש"ח לחודש - זה ייצא 2400 ש"ח לשנה - שזה כ -30% מסכום ההלוואה - הרבה יותר מהריבית שהבנק לוקח! אני רוצה להציע לו, שישאיר את התכשיטים אצלי, אבל יפטור אותי מאחריות במקרה של גניבה. השאלה, האם זה מותר? עד כמה שידוע לי, לפי ההלכה, שומר משכון דינו כשומר שכר, החייב בגניבה ואבידה.
א.
רציתי לדעת בשימוש בתוכנה פרוצה שמתעדכנת (מתחברת למחשבים של החברה לצורך כך ומורידה מהם מידע שזמין רק למי שרכש את התוכנה )-(אופן אוטמטי)
1. האם בכה"ג גם נחלקו הפוסקים האם יש איסור גזל
1.1 ומה הדין בחברה בורסאית שרוב המניות שיכות לגוי
1.2 ומה הדין אם העידכונים ניתנים להורדה באופן ידני ורק להשתמש צריך רשיון האם יהיה
א. מותר להוריד ולהשתמש (ע"י פריצה) בלי רשיון
ב. להוריד באופן אוטומטי
אדם קיבל חפץ כשומר - שכר, והשכיר אותו לאדם אחר.
א. האם הוא עבר עבירה כלשהי? אם כן - על איזו מצוה בדיוק הוא עבר? האם זו מצוה מדאורייתא או מדרבנן?
ב. אם החפץ חזר לבעליו בלא פגע - האם השומר חייב בעונש כלשהו או בתשלום כלשהו?
ג. אם החפץ נפגע - מהי אחריותו של השומר? האם הוא אחראי כשומר שכר (כלומר רק על גניבה ואבידה ולא על אונסין)? או שאחריותו גדולה יותר?
ד. האם יש הבדל, בעניינים אלה, בין מטלטלים לקרקעות?