ואהבת לרעך כמוך
כבוד הרב שלום, ידוע ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה. אם אני מבין נכון - הרי שמצוות רבות בתורה הן למעשה פירוט של הכלל הנ"ל. אדם שהכלל הזה מנחה אותו, והוא אכן נוהג באחר כפי שהיה רוצה שינהגו בו (להרבות בדברים חיובים כלפיי האחר + להימנע מדברים שמזיקים לאחר) - במידה ואותו אדם באופן אישי לא רואה במשהו שהוא אובייקטיבית שלילי כמשהו שלילי - הרי מבחינתו הוא מקיים את ואהבת לרעך כמוך, אע"פ שאובייקטיבית הוא עושה משהו פסול (למשל - לא אכפת לו שגבר אחר יחבק בחיבוק "ידידותי" את אישתו, לא אכפת לו שיקחו ממנו דברים בלי רשות, וכו'). איך הכלל מתיישב עם "סובלנות" אישית של אדם בדברים פסולים כלפיי עצמו?