1. רבינו לא זכר מנהג זה, אבל בשו"ע, יו"ד, רסה, י, שמרן כתב נותנין את הערלה בחול ועפר, ומשמע שטוחנים. והרמ"א הוסיף וכן רוקקין דם המציצה אל העפר. ומהרי"ץ בפירושו עץ חיים על הסידור בעניין המילה (לא בלשון התכלאל שבסידור עץ חיים), הביא מן המדרש ומן השו"ע מנהג זה, וכתב שנהגו ליתן הערלה ולטמנה בעפר, ושלא נהגו ליתן דם המציצה בעפר, אולם הרב נדאף בעץ חיים, שם, כתב שמאוחר יותר נהגו ליתן גם דם המציצה בעפר, וכן כתוב בהליכות תימן.
2. מי שמל ולא פרע כלל, כאילו לא מל, אך אם אחד מל והאחר פרע, המילה היא מילה לכל דבר ועיקר. ולכן האב המל מברך על המצווה עובר לעשייתן, הוא מתחיל במילה, והמוהל פורע בשליחותו.
3. כן, ואפילו בחייו, אם הוא מסכים, וכך נהגו אבותינו, וכך נהגו בתלמוד.
4. כן.
5. נולד בין השמשות ביום חמישי ימול ביום שישי בשבוע שלאחר מכן. נולד בין השמשות של ליל שבת, ימול ביום ראשון.