לק"י שלום לרב בע"ה בשבת הקרובה אנו עורכים ברית לבנינו בבית הכנסת. אנו רוצים לעשות קידוש גדול לאחר הברית, אך מפאת המקום אין אפשרות להושיב את הקהל הרב. שאלותי: 1. האם ניתן לעשות סעודת מצווה בבית לאחר הקידוש? 2. האם סעודה זו חייבת בעשרה? תודה
לכבוד הרב שלום, בע"ה אני צריכה ללדת בן עוד כחודש, ובעלי ואני דנו בשאלה האם לעשות ישיבה מופרדת או מעורבת. עליי לציין שכאשר התחתנו עשינו ישיבה מעורבת ומחיצה מוחלטת בריקודי הנשים. הדבר גרם להרבה מריבות ביני לבין הורי עד כמעט ל"פיצוץ" החתונה. האם יש מקום להקל בישיבה מעורבת (בלי ריקודים) כאשר הציבור הוא כזה שלא כל כך מקבל את ההפרדה?
בנסיבות שהרך הנולד הבריא והיה מוכן לברית ביום חמישי בשבוע, האם יבצעו את המילה למרות הפגיעה הצפויה בעונג שבת?
מתי בית הדין נכנסים לתמונה ומלים את התינוק אף בזמנו?
האם בגלל חומרת החיוב ב"קום ועשה" יתחייב מילה גם בשבת למרות שהיא אינה בזמנה?
בהלכות מילה פ"ג הלכה ז כותב הרמב"ם: "גוי שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בה, אסור לישראל לחתוך לו אותה מפני שלא נתכוון למצוה".
וממשיך הרמב"ם באותה הלכה ואומר: "לפיכך אם נתכוון הגוי למילה מותר לישראל למול אותו" עד כאן לשונו הקדושה של רבנו.
רבנו במורה מביא שני הסברים לעניין המילה:
1. משום מיעוט התשמיש והחלשת האבר.
2. שיהו כל בעלי ההשקפה הזו כלומר סוברי יחוד השם, להם סימן אחד גופני הכוללם ולא יוכל מי שאינו מהם לטעון שהוא מהם והוא נכרי לפי שיעשה כן כדי להשיג תועלת או להתנכל לאנשי הדת הזו"
שלום הרב לקראת בר מצווה, עלה הרעיון לשכור אוהל מכובד ולהקימו בחצר, ובתוכו יתקיימו סעודות השבת. אולם לא כל בני המשפחה הסכימו, באשר בדרך כלל מקימים אוהל לאבלים. האם אפשר להקים אוהל גם לשמחות, או רק לאבלות ח"ו. תודה.