הגננת לא נהגה כשורה, כשזרקה את הפשטידה מבלי לחקור ולברר באיזו מידה אותה אמא שומרת כשרות. וניתן לעשות בירור זה בצורה דיסקרטית. וכך אני נוהג כשאני מוזמן למקומות פרטיים שונים. כי גם אם נניח שהפשטידה היא כשרה, ולא כשרה למהדרין, אסור לזרוק אותה לאשפה. כי זו השחתה. עם כל זאת, האמא לא גילתה אחריות הולמת כששלחה כסף עם ילד קטן, והכסף בתוך האריזה של הפשטידה. שהרי הילד יכל לאבד את הפשטידה עם הכסף שבתוכה. זאת ועוד, על האמא היה להודיע לגננת שהכסף נמצא בתוך האריזה, כדי שבשעה שתוציא את העטיפה, תעשה זאת בזהירות כדי לגלות את הכסף, שהרי גם אם הגננת היתה פותחת את העטיפה, יש שתולשים העטיפה במהירות, ומשליכים לאשפה את העטיפה, ואפשר שהכסף היה מושלך לפח האשפה עם העטיפה. ולכן מצד הדין האמא טרם פרעה את חובה הכספי, אך על הגננת לרצות אותה על התנהגותה הבלתי הולמת, ואול אפילו לפנים משורת הדין שתספוג את ההפסד הכספי שגרמה לאמא.