שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. תפילה.
א. ידוע שהאמהות של הכהנים הגדולים היו נותנות אוכל ומטעמים לרוצחים בשגגה, כדי שלא יתפללו שבנם ימות. נמצא, שאם אדם מתפלל לקב"ה, שיהרוג את פלוני אלמוני, ה' יאזין לתפילתו ויבצע את בקשתו. האם כך הדבר? ואם נאמר שהקב"ה לא יאזין לתפילתו, מדוע האמהות של הכהנים הגדולים נותנות לרוצחים בשגגה אוכל ומטעמים?
ב. מדוע עזרא ובית דינו ראו לנכון, לתקן לנו את תפילת שחרית ומנחה כנגד הקורבנות. (בוקר ובין הערביים) מה כל כך מיוחד בקורבן התמיד שעשו כנגדו תפילות?
2."כללות ופרטות ניתנו בהר סיני, נשנו באוהל מועד, ונשתלשלו בערבות מואב". האם נכון ואפשרי לומר שכל התורה נשנתה למשה רבינו? הרי בהר סיני הקב"ה לימד את המצוות למשה (פעם אחת), ולאחר רידתו מההר הקב"ה ציוה אותו כל פעם מצוה שילמד לבנ"י. (פעם שניה) נמצא, שכל המצוות ניתנו למשה פעמיים. (לא רק דיני הקורבנות) האם כך הדבר? אשמח אם הרב ירחיב.
3. אין לי את הספר שהרב הפנה אותי אליו, לכן אני חוזר על השאלה. בספר החינוך יש 2 מצוות דומות: מצוה ל'ח:"שלא לחמוד":מניעה שלא לקחת חפץ או דבר מחברו, בין בכסף בין שלא בכסף אם חברו לא רוצה למכור אותו. מצוה תט'ז:"שלא להתאוות ממון חברו":מונעת מאיתנו התאוה בתוך ליבנו, כי עם התאוה יבוא להתחנן ולהכביד למוכרו. יש לי קושי!!! איך יכול להיות שמצות "לא תחמוד" לא כוללת בתוכה תאוה בלב ?? הרי כל דבר שאדם חומד, אוטומטית התאוה באה מליבו !!! מדוע התורה בחרה לחלק בין אחד שחומד שלא מתוך תאוה מליבו, ובין אחד שחומד מתוך תאוה בליבו??
4. מצות עשה "להשבע בשמו יתברך באמת". הרב כתב: " אם הדין מחייב להישבע יש להישבע בשמו. אלא שיש שנהגו להימנע משבועה בשם ה', מחשש עונש נשיאת שם ה'." מה הכונה "אם הדין מחייב להישבע יש להישבע בשמו"? מתי אנו חייבים להישבע בשם ה'?
תודה רבה וכל טוב.