הנני סטודנט למשפטים העובד בהוראה בשעות הפנאי. אתמול נחשפתי לסיפור מדהים של תלמידה בכתה יא בבית הספר בו אני ממלא מקום. התלמידה עולה חדשה מאירן, עלתה ביחד עם משפחתה המונה 5 נפשות (אב נהרג בתאונה מחרידה באירן) לפני מעט יותר משנה. בקצרה אספר, היא ומשפחתה הגיעו לישראל על מנת לבקר משפחה ולא על מנת לעלות לארץ ממש. כל רכושם נשאר באירן. כאשר הגיעו לארץ, פורסם בטעות בארץ שהמשפחה עלתה לישראל, בכך נגרם להם נזק רב. המשפחה התכוונה רק לבקר ומיד לחזור לביתם באירן, אך ברגע שהידיעה הזאת פורסמה, הם כבר לא יכלו לחזור לארץ לידתם מאחר ויש סכנה ממשית לחייהם. כמו כן כל רכושם בחו"ל הוחרם. ממש רשלנות פושעת של התקשורת. גרוע מכך. מצבם הכלכלי בארץ קשה מאוד. אמא יחידה שמפרנסת, הם גרים באזור קליטה באופן זמני וכל יום דוחקים בהם לצאת מהבית. מיותר לציין שאין להם לאן ממש ללכת. בגלל הבדלי תרבות, קשה להם מאוד להסתגל לחיים בארץ ואין להם ממש מי שיסייע. כנראה שהרשויות לא מסייעות. נדהמתי לגלות בחורה צעירה, חכמה מאוד, עם עברית מצוינת ביחס למי שנמצאת בארץ רק שנה ועם כל מצבה הקשה רק חיוך נסוך על פניה. אכתוב שכאשר בהתחלה החלפתי איתה מספר מילים, בטיפשותי, חשבתי שמדובר בבחורה ערביה, אבל הדבר לא הסתדר לי שכן מדובר בבית ספר דתי לבנות. הבחורה ציונית, דתיה עם אמונה חזקה, שרוצה מאוד לשרת בעתיד בצבא, אבל מתחילה לבדוק אפשרויות לחזור לאירן על אף הסכנה הממשית. אשמח אם הרב יוכל לייעץ לי בעניין או לסייע כל טוב יחיאל