בית דין רבני ואזרחי
שלום לכבוד הרב!
רציתי לשאול האם בי"ד עוסקים בדינים פליליים, ואם לא - למה לא? והאם במקרה פלילי לפנות לבית דין אזרחי?תודה רבה!!!
1" מה צריך להיות היחס לבתי המשפט מצד אחד הם רשעים ופוסקים נגד התורה מצד שני "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" האם יש להפריד את התחום הפלילי מהתחום החוקתי העיוור? 2" מה אנו היינו עושים בשביל להקים בתי משפט כעת שאין לנו סנהדרין אדם שגנב מה דינו כלא? מניין לנו? רוצח יקבל את אותו דין של גנב? האם הרב יוכל לפרט ולתת לי מקורות לנושאים אלו ?
1. כלל גדול: אי אפשר להשאיר את בני האדם בהפקרות, ולפחות דין המלכות, כמובן רק מתוך צורך, ולא מתוך הכרה בדרך ובשיטה.
2. ידונו בדין תורה, מכוח הוראת שעה, ולמיגדר מילתא שסמכות זו קיימת בכל דור.
שלום לכבוד הרב!
רציתי לשאול האם בי"ד עוסקים בדינים פליליים, ואם לא - למה לא? והאם במקרה פלילי לפנות לבית דין אזרחי?תודה רבה!!!
לק"י
רכשנו דירה דרך מחיר למשתכן בס"ד, אך בשעת הקניה עדיין לא התחילו לבנותה, ושילמנו את כל מחיר הדירה ובכך להרוויח את העליות הצפויות, ולפי הבנתנו את הכסף מפקידים בבנק, והחברה מושכת לפי כל שלב ושלב של בנית הדירה, אך לצערנו שכחנו לעשות היתר עיסקא משום הקדמת המעות ועוד, שאלתנו א) האם עכשיו יועיל מה שנעשה היתר עיסקא. ב) אם כן צריך האם אפשר לכתוב בהיתר עיסקא את התאריך של כתיבת החוזה או שצריך בדוקא את זמן חתימתההיתר עיסקא.
ישא ברכה מאת ד'.
לפני מספר חודשים הזמנתי אליי בעל מקצוע לעבודה מסויימת בבית והוא דחה אותי בטענות שונות כל פעם ולא הגיע לעשות את העבודה.
לאחר מספר חודשים ביקשתי לבטל את העסקה מכיוון שעבר המועד שהוא התחייב אליו
הוא לא הסכים ותבעתי אותו לדין תורה .
הוא סירב לבוא לדין תורה שקיבלתי מכתב סירוב מבית הדין.
לאחר מכן תבעתי אותו בבית משפט לעניינים מקומיים (מכיוון שסך התביעה הוא קטן).
הוא לא הגיע גם לדיון הנ"ל והשופט פסק מלוא הסכום לטובתי ואף הוסיף הוצאות משפט.
מכיוון שהסכום עולה על התביעה שתבעתי אותו ואף על סכום החוזה ביננו (ביקשתי לתבוע גם על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש).
אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל
לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כנהג שכיר לחלוקת יבול שביעית מטעם שומרי שמיטה. החלוקה היתה בכל הארץ ובמיוחד בני ברק וירושלים. במהלך הובלת וחלוקת יבול שביעית קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח. מסרתי את הדוח לרב המרכז את כל שנת השמיטה ונושא החלוקה. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אך לא נתן פתרון לנושא ההובלה ללא תעודת משלוח. בנוסף היו עוד דוחות על חניה בזמן פריקה ודוחות בזמן שהרב נהג ברכב שאותם הרב שילם. יש לציין שאני מבצע את המשימות שמוטלות עלי מטעם הרב או רכז שנת השביעית. ואין לי זמן להיתעסק בעיניני ניירת.
שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?
אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?
האם יש לעשות פרוזבול כדי להציל את חסכונות הילדים?
שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!