תפילין ונטילת ידיים

כבוד הרב שלום, זכור לי כי שמעתי שיש לבדוק את התפילין אחת ל -7 שנים. ובהזדמנות אחרת שמעתי כי יש לבדוק זאת כל 4 שנים.
1. האם הרב יוכל להבהיר את העניין?
2. כמו כן - האם ההתייחסות שונה לתפילין מהודרים?
3. וכיצד ניתן לקבוע האם התפילין הם מהודרים או לא?
תודה ומראש ובברכת שבוע טוב, תומר

שלום לכבוד הרב,
למה מניחים תפילין?

בס"ד הרב ענה תשובה לשואל האם מותר לקשור חוטי ציצית בלילה. הרב ענה שמותר ואפילו לכתחילה.
1. איפה הרב זה מופיע בש"ע וברמב"ם?

שלום, אנו עורכים חגיגת חומש לילדי כיתה א'. בחגיגה עם ההורים אנו מעוניינים להביא ספר תורה ולקרא בו פסוקים מעשרת הדברות.
א. האם ניתן להביא ספר תורה מבית כנסת?
ב. האם צריך לברך על הקריאה?
תודה מראש.

האם אפשר להניח תפילין עם השעון?

לכת"ר שלום לכבוד הרב
אשמח לדעת למה היום לא נזהרים לקים את מצות כתיבת ספר תורה כמו שנזהרים לגבי כל מצוה? האם זו מצוה רובצת שלפני שקונים בית שני חייב לקנות ספר תורה?
תודה רבה

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני משתתף בשיעור במשנה תורה המועבר ע"י רב מקומי. השיעורים החלו בספר המדע וכרגע אנחנו בספר אהבה. כעת הנושא הנלמד הוא הלכות תפילין ובמסגרתו הרב אמר לנו שהדור שלנו דווקא בסדר מבחינת הנחת תפילין כי היו תקופות שבהן מעטים בעם ישראל היו מקיימים את המצווה. כדי להוכיח את דבריו הוא ציטט את דברי בעלי התוספות בגמרא בהם נאמר לגבי מצוות הנחת תפילין שהיא "רפויה בידינו", לפי הרב המעביר את השיעור, פירוש הדבר הוא שמעטים היו מניחי התפילין באותה תקופה באזר מגוריהם של בעלי התוספות ולפי דבריו ישנה גמרא נוספת ממנה ניתן ללמוד שקיום המצווה היה "רפוי" גם בימי בית שני.

לכבוד כבוד הרב סיני הרה"ג רצון ערוסי הלוי שליט"א העומד על משמרת הקדושה והטהרה ומשמר את כוח המנהגים העתיקים ואת מורשת מו"ר אביר הרועים הנשר הגדול הרמב"ם זיע"א והרב קאפח זיע"א שלום וישע רב!
ברצוני שהרב יאריך בנושאים הבאים באריכות עם מקורות למנהג והלכה בנושא:
א.האם למנהגינו בעיטוף טלית גדול בערב שבת ובכלל בכל התפילות ע"פ המנהג הקדום יש גם יסוד ע"פ הסוד והאם הרב יכול לנקוב בשמות של גדולים מעולם החסידות והקבלה אשר ידוע שנהגו כן?
ב. מה דעת הזוהר, האר"י, הרש"ש, הסולם ורבינו מרדכי שרעבי זיע"א בנידון?
ג. האם יש חולק/הבדל בין טלית בערבית של חול לערבית של שבת קודש?

שלום לכבוד הרב ותורתו. " בע"ה אשתדל לפרט שאלתי : (א) בביהכ"נ בשכונה יש לנו מטבח ואולם. המטבח נמצא בתוך ביהכ"נ (יש לו דלת מתוך ביהכ"נ ודלת לבחוץ), ואילו האולם שהוספנו צמוד לקיר ביהכ"נ (יש לו דלת משל עצמו). כשאנחנו מסיימים לסעוד באולם, אנחנו מחזירים את הסכו"ם למטבח, ויוצאים. ולפעמים, אני אוכל בעזרת הנשים, ואז נכנס למטבח שבתוך ביהכ"נ. האם המטבח נחשב לביהכ"נ? שאם לא, לפעמים יוצאים מהאולם, נכנסים למטבח, שמים את הסכו"ם ויוצאים דרך דלת ביהכ"נ, ולכאורה אנחנו מקצרים דרך ביהכ"נ. מה עושים? " (ב) האם מותר לדבר במטבח דברי חולין (טלפון או שיחת רעים) וכן בעזרת הנשים?

כבוד הרב שלום אני נוהג, מסיבות שונות, לשאת איתי בתיק את הטלית והתפילין. כתוצאה מכך אני נאלץ להכנס עם התיק לשירותים או להניחו על הרצפה. האם יש בעיה הלכתית במצבים אלה? יצוין כי הטלית והתפילין נמצאים בתיק נרתיק מבד, הנרתיק מבד מצוי בתוך תיק מניילון וזה מצוי בתוק התיק יד שלי.
תודה מראש ושנה טובה

אבל לפי הגמ' ביומא נד. כמדומני, עם ישראל כן ראה את הכרובים כשהיו עולים לרגל. שנית, האם ידוע לרב על קיום המנהג הזה מספרות תורנית חוץ ממקור זה, ומהו אותו רגל בו מדובר?

בוקר טוב לכבודו, ברצוני לקבוע מזוזה בפתח ביתי כאשר היא פרוסה והכתוב בה פונה כלפי הנכנס, בחיפוש שערכתי מצאתי כי מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף קבע כי לכתחילה אין לעשות כך אולם הנוהגים כך יש להם על מי שיסמכו. האם על מנת להסיר ספק ניתן לקבוע שתי מזוזות כאשר האחת כפי שנוהגים הרוב ע"ג המשקוף בבית מזוזה רגיל והשנייה בסמיכות אליה ע"ג הקיר כאשר היא פרוסה בבית מיוחד שאכין עבורה? וכל זאת ע"מ שגם אדם שאינו מורגל להתייחס למזוזה בפתח הבית עינו נמשכת ותשומת ליבו ניתנת למזוזה אם יחפוץ בכך ואם לא.
בתודה.