הימורים
ילמדנו רבינו
מדוע אם הימורים הם עסקו היחיד של המהמר הוא פסול לעדות, והרי זה נקרא ישובו של עולם כי עם זה הוא מפרנס את בני ביתו?
יורנו הרב ושכרו מן השמיים, חיים שלום הלוי לוין
מדוע אדם שמרים יד על חברו נקרא רשע?
מאחר שהאדם נברא בצלם אלקים, הרי שהמרים יד על חברו, כמרים יד על השכינה.
ילמדנו רבינו
מדוע אם הימורים הם עסקו היחיד של המהמר הוא פסול לעדות, והרי זה נקרא ישובו של עולם כי עם זה הוא מפרנס את בני ביתו?
יורנו הרב ושכרו מן השמיים, חיים שלום הלוי לוין
לכבוד מו"ר הריני כותב לכבוד תורתו מכתב אישי ביותר, כדי להעיר את תשומת ליבו לבעיה כואבת. הרב מכיר ודאי את תופעת ההומוסקסואלים הדתיים,
ב"ה שלום וברכה לרב רצון ערוסי. מכרתי את ביתי ושלמתי למתווך את שכרו בצ'ק. המתווך מחזיק את הצ'ק ולא פודה אותו כבר יותר מחודש וחצי. לפני כחודש וחצי, כאשר אמרתי לו, שיפדה את הצ'ק הוא אמר שהוא מעדיף לפדות אותו בחודש הבא, כלומר לפני חודש, כך יתאים לו יותר עם רשויות המס. פניתי אליו כמה פעמים והוא דוחה את פדיון הכסף. הכסף נשאר בחשבון הבנק שלי וזה מאוד מפריע לי, אני מרגישה לא נוח, כאילו שאני בעלת חוב בעל כורחי. האם להרגשה שלי יש סימוכין בהלכה? או שזו רק הרגשה שלי? אשמח לקבל את תשובתך, כדי שאדע איך לנהוג עם המתווך. בברכה, גאולה לביאים.
לכבוד הרב,
ידוע איסור "אונאת דברים" - שלא לצער את חבירו. אלא שצער הוא בעיני המתבונן, ומה שמצער את פלוני לא יצער את אלמוני. על כן אני שואל היכן ניתן ללמוד גדרים מדוייקים למצווה זאת, ומה המבחן לצער - מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי? נביא כמה דוגמאות:
1. ראש העיר קיבל החלטה לסלול כביש במקום מסויים, וראובן הצטער מכך מאד. ראש העיר עבר על איסור אונאת דברים?
2. שמעון הצטער מכך שבאסיפת בית הכנסת הרוב לא קיבל את עמדתו, ונפגע עד עמקי נשמתו. האם כולם עברו איסור אונאת דברים בכך שלא קיבלו את עמדתו?
רקע: לנסיעה ברכבת הקלה בירושלים נדרש לקנות כרטיס במכונת הכרטיסים שבתחנה. אי - אפשר לשלם בשטרות אלא רק במטבעות או בכרטיס אשראי. המקרה: גברת אחת ניסתה לשלם בשטר של 50 ש"ח, לאחר שלא הצליחה מישהו בא לעזרתה ונתן לה כסף קטן, בינתיים הם עמדו להפסיד את הרכבת שעמדה בתחנה (האירוע התרחש בשעות הבוקר כשיש רכבת כל 5-6 דקות). אני עיכבתי את הרכבת לכל היותר 15 ש' כדי שהגברת תספיק לעלות לרכבת, זאת למרות מחאות הנהג ואחד הנוסעים (לצערי חרדי). הגברת מאוד הודתה לי אח"כ וכעסה מאוד על הנוסע שהתנגד. ברכבת היו קרוב ל -200 איש, האם נהגתי בסדר? בהנחה שרוב האנשים לא התנגדו לכך, האם אני חייב להתחשב במיעוט הקטן שהתנגד?
בס"ד שלום לכבוד הרב!
נצטוונו בדברים י"ז: "שום תשים עלייך מלך".
רציתי לדעת, עד כמה עלי לקבל על עצמי את סמכות ההנהגה הנבחרת. שאלה זו היא חלק מעבודה שעלי להגיש. אשמח שהרב יפרט את פסק ההלכה ואת הדגש ההלכתי - רעיוני.
תודה רבה ושבת שלום.
כבוד הרב שלום,
שמעתי שהאיסור לשקר כלל לא כתוב בתורה. אם זה נכון, האם מותר לשקר הלכתית או שישנה תקנת חכמים מאוחרת? אם גם זה אין, מניין בא לנו הענין של לא לשקר? האם יש לכך ביסוס כלשהו במקורות, או שהוא נובע רק מהמוסר האנושי? ואם אכן הוא נובע רק מהמוסר האנושי, כיצד ייתכן שדבר שהוא ברור כ"כ שאסור לעשותו למען הטוב בעולם, כיצד ייתכן שהתורה לא אוסרת אותו?
תודה רבה
לק"י שלום כבוד הרב,
ידוע שאיסור מדאורייתא לנקום, שנאמר "לא תקום ולא תטור את בני עמך", אך מאידך התורה שבעל פה מלמדת שכל ההלכות שבין אדם לחברו הן רק בין יהודים שומרי מצוות ("עושה מעשי עמך"). אם כן, השאלה שלי היא האם מותר ליהודי לנקום ביהודי שהוא רשע על פי כל קנה מידה הלכתי - מחלל שבת בפרהסיא, כופר בעיקרים וכו' - גם אם המניע שלו הוא נקמה אישית?
תודה מראש
לכבוד הרב,
הרמב"ם מביא בהלכות תלמוד תורה הלכות רבות שעוסקות בנידוי
האם הלכות אלו נוהגות בזמן הזה, ואם לא, מה המקור לביטולן?
ראיתי אחרונים שכתבו שבזמן הזה המלכות אוסרת לנדות ועל
כן לא מנדים. אבל לדוגמה במדינת ישראל, האם קיים חוק שאוסר נידוי?
על פניו נראה ברור שלא נוהגים בענייני נידוי וחרם בזמן הזה כלל
ובכל המדינות. שואל מה המקור לכך.
בברכה
האם מותר ליהנות בפירותיו או שמא "שדי נופו בתר עיקרו" ואסור משום גזל?
יש בשכונה שלי מסלול לריצה שעובר ברחוב. האם קיימת בעיה לאישה לרוץ במסלול כזה? (בהנחה שהריצה מתבצעת עם חצאית נוחה וביגוד צנוע).