קיימת סתירה לכאורה בדברי רבינו. מחד, השלמות האמיתית היא מהמין הרביעי. דהיינו, השגת המעלות ההגיוניות. מאידך, בהמשך מבאר רבינו הפסוק: "בזאת יתהלל המתהלל... עשה חסד ומשפט.... והיו הליכות אותו האדם אחר אותה השגה מתכוין בהם תמיד חסד צדקה ומשפט להתדמות במעשיו..." (ע"כ דברי רבינו) ולפי זה מחזיר אותנו לשלמות ברמה נמוכה יותר (מהמין השלישי), האמנם?