יש מנהיגים שנראה לפי כישוריהם ולפי מעשיהם שהם ראויים להיות מלך המשיח, אלא שבמהלך הזמן מתגלה חסרון מסוים בהתנהגותם, ואז הם נמצאים בלתי ראויים. הבולט שבהם בר כוכבא (=בר כוזיבא), אחרי חורבן בית שני. שרצה להילחם נגד הרומאים ולבנות בית שלישי, ולכן רוב חכמ ישראל בואתו דור תמכו בו כמלך המשיח. אבל לאחר מכן זחה דעתו עליו, ובמקום לראות את עצמו כשליח ה', סבר שכוחו ועוצם ידו הם הסוד להצלחתו, ולכן הוא נכשל. חזקיהו בבית ראשון היה מלך ירא ה', ועשה רבות להפצת התורה. ועמד בהצלחה מול סנחריב, לפי עצתו של ישעיהו הנביא. הנס הגדול שעשה ה' בהריסת כל צבא סנחריב ע"י שהמיתם במגיפה, ונס גדול כזה היה צריך להיות מנוף להאדרת האמונה כמו שירת הים בימי משה. ודבר זה לא נעשה. לכן חז"ל השתמשו בדוגמה זו כדי לומר שגם מלך כמו חזקיהו, שהיה ראוי להיות מלך משיח, אפשר שיפסיד מעמד זה אם לא הבין, שנס גדול כזה צריך להיות מנוף אמוני שהדור צריך לו.