כיצד הרמב"ם מפרש "טעימה" של אוכל?
כיוון שבהלכות ברכות פרק א' הלכה ב' רבינו אומר שניתן לבלוע עד רביעית ללא ברכה וזו ה"טעימה", אך בהלכות תענית פרק א' הלכה י"ד הוא אומר ש"טעימה" היא עד רביעית ואסור שיבלע.
כתב רבנו בהל' תעניות, שאם חלה תענית בערב שבת מתענין בערב שבת.
אנו רואים שרק עשרה בטבת צמים בערב שבת.
מדוע לא שאר הצומות כדברי רבנו?
בזמן שנהגו עפ"י קידוש החודש, יכלו לחול וחלו כל צומות החורבן בע"ש.
אבל משנהגו לפי הלוח, ובקביעת הלוח היו שיקולים שונים, כמו לא אד"ו ראש, ועוד. לא חלים צומות החורבן בע"ש, חוץ מעשירי בטבת.