סוף זמן ברכהמ"ז
לפי רבנו, עד מתי מותר לברך ברהמ"ז אם שכח מיד כשסיים? כנ"ל לגבי בורא נפשות ועל המחיה
שמעתי את תשובת כבוד הרב בענין הדיבור לאחר שנטל ידיו למים ראשונים שהביא את רבנו
הרמבם הריף ורבנו יואל והזכיר את מנהג הרא'ש .שאלתי היא האם גם אחרי שברך על נטילת ידיים וניגב יכול לדבר כמה שירצה לפני שיברך המוציא. האם אין בכך משום זלזול ח"ו
לפי שיטת רבנו, אין איסור לדבר בין נט"י לברכת המוציא, אבל בודאי שרצוי שאדם לא ידבר, אך ככל שיש צורך לדבר, אין איסור.
לפי רבנו, עד מתי מותר לברך ברהמ"ז אם שכח מיד כשסיים? כנ"ל לגבי בורא נפשות ועל המחיה
שלום הרב
ראיתי שבתשובה של הרב בנצח ישראל ביום י אדר ב תשס״ח הרב כתב שזמן ברכות השחר הוא כאשר אדם קם ואפילו לפני עלות השחר אך גם ראיתי שבתשובות הרב ביום ה ניסן התש״פ הרב כתב שאין לברך ברכות השחר אלא עם עלות השחר אז מה נכון? ממתי מברכים ברכות השחר? והאם עד ארבע שעות בלבד?
תודה רבה
האם התנאי להוצאת ידי חובת כל המסובין ע"י המברך מחייב התוועדות לאכילה משותפת?
בנסיבות שיש על השולחן רק פירות ממין אחד, האם כל אחד מברך בפני עצמו או אחד מברך לכולם?
היש צורך כוונת שומע ומשמיע ע"מ שהאוכלים האחרים יצאו י"ח בברכתו של המברך?
לכבוד הרב שלום!
א. האם ברכות התורה לשיטת רבנו זו ברכת המצווה או ברכת השבח?
אם ברכת המצווה- מדוע להביאה רבנו בהלכות ת"ת, אלא כתבה יחד עם ברכות השחר ורוב ככל הברכות בפרק זה ברכות הודאה ושבח.
ואם ברכת שבח- מדוע צריך אדם לברך קודם לימודו, ועוד שרבנו הקדים הלכ' זו של ה"המשכים לקרות בתורה.." ואח"כ כתב שחייב אדם לברך 3 ברכות אלו בכל יום, ועוד מדוע צריך לקרוא אח"כ בדברי תורה.
ב. האם אשה צריכה לברך ברכות התורה לשיטת רבנו?
ג. אם זו ברכת המצוות האם אדם שהסיח דעתו במהלך היום, ע"י הליכה לעבודה או שינה, צריך לברך שוב?
שותה בצמא ממייך
אוריאל דוד שלומי. נצרת עילית
שלום לכבוד הרב,
האם הפסק בטעות נחשב הפסק? כגון אדם שהבדיל על הכוס ולפני ששתה נזכר שכבר יצא ידי חובת הבדלה, האם ישתה מהיין או אולי לא, שהרי היה הפסק בין הברכה לשתיה? בברכה,
שלום לכבוד הרב 1- מאיזה שעה מותר להגיד בבוקר את ברכות השחר? 2- האם מותר להגיד בבוקר (בבית) את ברכות השחר והקורבנות (עד ה מלך) ואחרי זמן ללכת לבית הכנסת ולומר סליחות? 3- איך אנחנו יודעים שהמשיח נולד בט באב.?
לק"י
שלום לכבוד הרב,
האם גם כשאין זימון רצוי לברך ברכת המזון בקול רם והשאר יענו אמן ויצאו ידי חובה ?
ראיתי שהרבה מיהודי תימן נוהגים כך , האם זהו מנהג טעות ? כי הרמב"ם כותב שאם שניים אכלו
מצוה להחלק ולברך ברכת המזון כ"א לחוד.
ברצוני להדגיש מדובר במקרה שאין זימון כגון: בעל ואישה, 2 גדולים, משפחה וכו'
תודה
רק אם אכלתי לחם צריך לברך ברכת מזון? או אחרי כל ארוחה?
בידוע למורי שכל המצוות עובר לעשיתן
א. מה השתנה בברכת על נטילת ידיים שרוב עם ישראל נוהג ליטול ואחר כך לברך בניגוד לדעת הרמב"ם ומרן שכל המצוות עובר לעשיתן ולכן למה פה שינו? ובעצם על מה הסתמכו?
ב. מה היה מנהג תימן?
ג. ואך היום צריך לנהוג?
שלום רב לרב.
אנחנו נוהגים ,כידוע, לאמר קודם ברכות התורה, את הקטע "רבון העולמים וכו', קטע שבו מצוטטים פסוקים.
- האם אין בכך בעייה ומדוע?
בברכה
האם הולכים לפי זמן תחילת סעודה או לפי מועד סיום הסעודה?
מדוע לא מצינו איזכור לבעיה זו בתלמוד והרי מדובר בארוע שאיננו נדיר?
מי שיצא מחו"ל בר"ח והגיע לא"י ביום שאינו ר"ח, האם יזכיר "יעלה ויבוא" בסעודתו בארץ?
לק"י יורינו רבינו: ברכה על פריכיות חיטה העשויות מקמח חיטה ומשמן? (מייצרים זאת עי"כ ששופכים חיטה לכעין תנור והגרגירים נופלים לכעין צלחת ומתבקעים שם ונדבקים ונעשים כפרוסה בצורת עיגול). בברכה.