1. לענ"ד - שהכל. י"א בורא פרי העץ, כי זה נעשה מגרעיני קפה שהם עץ. אולם בהלכה נקבע שהאוכל עיסה של תמרים שמיעכו אותם, מברך - עץ. אך אם כבר אותה עיסה הגיעה לדרגה נוזלית, דבש, מברך שהכל. וכן האוכל קמח מברך שהכל, ואם היה אוכל קמח, קפה, מברך שהכל. עתה שלש קמח של קפה ועשאה שוקולד, גם כן דינה שהכל. אינה שונה מפת דורה (קטניות), שברכתה שהכל.
2. אם שמר קצת סוכר על העיסה, כדי שתהיה מתוקה, ברכתה המוציא. ורק אם הכמות גדולה, באופן שכמעט המתיקות היא העיקר, כמו בעוגות, הברכה - מזונות.
3. בתקופה האחרונה נהגו כך.