כיצד נוהגים לפי מורשת האבות בלי קהילה מתאימה, ומתי מברכים על הנטילה לפי הרמב״ם?
שלום וברכה רב,
קיבלתי את התשובה שלך אבל אם אין לי קהילה כמו פה בחוץ לארץ שנוהגם לפי הר ב"ם יכול לנוהג לפי שיטתו ? יש לי עוד שאלה לגבי נטילת ידים אם לפי הרמב"ם צריך לברך לפני צריך לברך לפני הנטילה ?וככה כתוב והלכות תפילה במשנה תורה.
תודה רבה
א כשאין לאדם קהילה לפי מורשת אבותיו, ינהג במה שיוכל לנהוג ביחיד, לפי מורשת אבותיו.
ב לפי הרמב"ם, אסור לברך אחרי הנטילה. כל המברך אחרי הנטילה נושא שם ה' לשווא.
תכנים לקריאה נוספת
המאכילים אנשים המוגבלים בשתי ידיהם, מי מהם חייב בנטילת ידים האוכל או המאכיל?
מדוע האוכל ע"י מאכיל חייב בנטילה אם אינו מוגבל למרות שהאוכל עם כפפות אינו צריך נטילת ידים לפי הרמב"ם?
האם הגזירה של חכמים על נטילת ידים חלה גם על אדם נטול ידים או ששתי ידיו אינן מתפקדות?
המברך "על נטילת ידים" במקרה של הגבלה בשתי ידים, האם יחשב לברכה לבטלה?
מים אחרונים
שלום לכבוד הרב
אם הסיבה של מים אחרונים זה בגלל מלח סדומית שיכול לסמא את העניים נראה שלא רק לאחר הפת צריך אלא גם לאחר תבשיל וכו'
האם הדבר כן?
תודה רבה
שכחת ליטול ידיים
שלום הרב.
אדם ששכח לנטול ידיים ובירך המוציא, ונזכר לפני שאכל שלא נטל-
האם עדיף לא לאכול וללכת לנטול ידיים, או ש"לט ידיו במפה" (וראיתי שזה לכתחילה לדעת מארי) כדי להינצל מברכה לבטלה?
מתי נוטלים ידיים בבוקר כשצפויים להתפנות שוב לפני התפילה?
שלום הרב
המשנ ברורה ס' ד סק"ד (וביאור הלכה שם) מביא חיי אדם שמביא בשם הרא"ש (שרבנו סובר כמותו לפי הבנתי שנטילת ידיים שחרית היא הכנה לתפילה) שאדם שקם מוקדם לפני התפילה ויודע שיצטרך להתפנות שוב לפני התפילה ייטול ויברך רק לפני התפילה. מארי הביא משו"ת רבינו שלא לעשות כך אבל האם ע"פ זה לא עדיף ליטול ולברך רק צמוד לתפילה? שהרי אחרת הנטילה של שחרית היא לא זאת שהייתה בפועל הכנה לתפילה. אם הרב יכול אשמח שירחיב
תודה רבה
גביע אשל שרוקנו תכולתו, האם כשר לנטילת ידים או לקידוש?
מהם המבחנים להכשרת כלי לנטילת ידים, האם יש בהכרח זהות עם המבחנים לקביעת כלים לענין טומאה?
האם כוס חד פעמי או גביע האשל כנ"ל יחשבו כמוקצה בשבת שהרי לכאורה אינם כלים?
האם דרישות הכלי הראוי לקידוש חורגות מהגדרות המקובלות לגבי הכלים או שהן נובעות מהצורך להידור?
מהו השיעור המינימלי לאכילת פת המחייב בנטילת ידים?
שיעור כזית הינו המינימלי לאכילת מצוה ואילו שיעור כביצה הינו המינימלי לטומאת אוכלין,
א"כ באיזה שיעור מהם יתחייב בנטילת ידיים?
מצינו שבברכות הנהנין אין שיעור אלא חייב בברכה על אכילת כלשהו שהרי אסור ליהנות מן העולם ללא ברכה,
אך האם גם יתחייב בנט"י בברכה?
"אין קידוש אלא במקום סעודה" והרי שיעור אכילה מינימלי הוא בכזית בכדי לצאת י"ח סעודה ביום הראשון של המועדים (סוכות / פסח).
האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש דין נטילה מכלי אף למים אחרונים?
מדוע משתמש הרמב"ם במונח נטילה גם למים אחרונים למרות שתכלית המים לסלק זוהמה מן הידים?
האם מנהג יהודי תימן ליטול מים אחרונים מכלי על ידי המסובים מעיד שכך צריך להיות מן הדין?
האם המוכר מלח סדומית יתחייב לשטוף ידיו במים דווקא מכלי למרות שלא סעד כלל?
האם מי שנטל ידיים לפני קידוש של שבת בבוקר רשאי לקדש על היין?
ידועה שיטתנו שאם מישהו נטל ידיים לפני הקידוש הוא צריך לקדש על הלחם.
אך מה יהיה הדין של בן אדם שנטל לפני הקידוש בסעודה של הבוקר?
כי הרי אי אפשר לקדש על החלות בבוקר לשיטתנו.
האם מותר לכתחילה לעשות את הפיתרון הזה מטעמי נוחות (של עומס על הכיורים בסעודות גדולות וכדומה).
האם צביעת חינה על הידיים חוצצת לנטילת ידיים או לטבילה ?
מהו מבחן החציצה, האם צבע שאדם מקפיד עליו או מבחן אובייקטיבי. דהיינו, קיום ממשות הצבע?
כיצד ניתן להבדיל בין מבחן קיום ממשות לבין מבחן הגוון-רושם והרי בכל מקרה מדובר בקיום חלקיקי חומר?