קבורה בארון
הרמב"ם בפירוש כותב: (הלכות אבל, ד,
ד) וחופרין בעפר מערות... ויש להן לקבור בארון של עץ וכו' מדוע אם כן עושים "רעש" ממנהג הקיבוצים לנהוג בארון? והלא יש לדבר אסמכתא בהלכה... ומדוע לא נוהגים כך?
תודה
א האם מנהגנו לנטול ידיים ביציאה מבית העלמין לאחר הקבורה?
ב אם רק השתתפתי בשמיעת הספד מחוץ לבית העלמין, האם גם עליי ליטול ידיים?
א היום - כן.
ב לא.
הרמב"ם בפירוש כותב: (הלכות אבל, ד,
ד) וחופרין בעפר מערות... ויש להן לקבור בארון של עץ וכו' מדוע אם כן עושים "רעש" ממנהג הקיבוצים לנהוג בארון? והלא יש לדבר אסמכתא בהלכה... ומדוע לא נוהגים כך?
תודה
שלום רב!
האם מותר לשיר שירי שבת בבית האבל בתוך ה -30?
שלום לרב אבל על אימו תוך 12 חודש. האם מותר לשמוע שירי קודש מוקלטים, ללא כלים מלוים, אלא רק קולות אדם בלבד?
תודה רבה.
כת"ר בהל' אבל פ"ט:" כל מי שעומד עם המת בשעת יציאת נשמתו, חייב לקרוע אף על פי שאינו קרובו. וכן אדם כשר שמת הכל חייבין לקרוע עליו אע"פ שאינו חכם, וקורעין טפח כשאר האבלים" מהו אדם כשר שצריכים לקרוע עליו? כיצד נקבע אדם זה כשר הוא. מה ההבדל בין אדם כשר ואדם חכם (הלכה הבאה) ואם בכשר "הכל חייבין" מהו לחזור ולומר בחכם "הכל קרוביו והכל קורעין עליו". האם בחכם ההבדל היחיד הוא שמגלין לבהן וחולצין מימין, ולכשר משמאל? האם קריעה זו לכשר / לחכם מתבצעת רק אם נמצא בחדר המת בשעת יציאת הנשמה או גם לאחר מכן (הלכה יב "בשעת הספד"). אודה לרב על הפירוט.
נפטר קרובו ביום השבת, האם יברך בו ביום ברכת "דיין האמת" או שימתין עד למוצ"ש וישלב הברכה עם הקריעה?
האם שונות ברכות אלו כולל צידוק הדין משאר ברכות שבח והודאה?
האם חייב שיהיה קשר בין ברכות אלו לדינים הנוהגים באבילות?
ב"ה האם לפי מנהג התימנים (בלאדי) צריך לומר קדיש על הורים במשך 11 חודשים או 12 חודשים?
תודה