האם הלוואה שאינה ניתנת לגבייה בשנת השמיטה צריכה פרוזבול?
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
אם שטר זה לא ניתן לגוביינא ולפרעון במשך שנת השמיטה, אלא רק לאחר שנת השמיטה, אין צורך בפרוזבול על שטר זה.
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
יש נזילה בקומה 5. האם השכנה יכולה לתבוע את השכן מקומה 6 שהיא נמצאת מתחתיו - למרות שלא הוכיחה שהנזק ממנו?
חשוב לציין: בקומה 6 ארבע דירות וצינור כללי של הבניין, כמו כן - השכנה נמצאת מתחת לחדר דוודים (משם כנראה הנזילה, כפי שרואים לחלוחית).
כך או כך, לא ידוע מאיפה הנזילה (והשכנה מנסה לחסוך מעצמה את הבדיקה היקרה של איתור הנזילה).
מה ההלכה אומרת? מה עושים?
ההורים שלי משכירים לזוג חרדי יחידת דיור בנתיבות.
עקב המלחמה הם כבר לא מתגוררים ביחידה (באופן זמני).
האם הם צריכים לשלם את שכר הדירה על אף שהם לא מתגוררים שם (בעל כרחם)?
1 האם אפשר שימנו את הרב שליח?
2 האם ניתן לחתום ולשלוח במייל?
3 האם הבעל והאישה יכולים באותו שטר פרוזבול?
בעל דירה, המציע דירתו להשכרה, בין ישירות, בין ע"י מתווכים,
מה יעשה כאשר בין השוכרים המתעניינים בדירה, יש מחללי שבת, זוגות חיים באיסור ורח"ל זוגות חד מיניים.
יש ומי שמסרב להשכיר לכאלה (חד מיניים) "זוכה" לשיימינג ברשתות.
שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?
שלום וברכה
רציתי לשאול, השכן שלי בנה מתחתי בקומה 0 חדר ממ"ד, אני רוצה כעת להשתמש בגג של המ"ד שלו למרפסת בשבילי ע"י שאשים סורגים. א"א לשום את העליות לפי מחיר הבניהי עצמה מפני שהבניה כללה הרבה דברים נוספים וקשה לאמוד את היחסיות של המחיר על כל דבר.
השאלה היא
א. ע"מ וכמה אני צריך לשלם לו, יסודות עמודים קירות וכו',
ב. והאם צריך לשלם על עלות של קירות הממ"ד שיותר יקרות מקיר רגיל.
ג. האם השמאות היא לפי היום או לפי שעת הבנייה.
ד. האם צריך לשלם על הוצאות נלוות כמו תכנון.
מה המעמד של בדיקות DNA האם יחשבו לראיה בדין העברי מה המעמד של טביעות אצבע, בדיקות אלכוהול, זאת בהנחה שהן אמינות ברמה גבוהה, האם אפשר לדמות אותם לעדות ראיה במשפט העברי
לכבוד הרב,
בהמשך לשאלתי על הלכות בחירות והקריטריון לבחירת ראש עיר,
רציתי לשאול: עד כמה, אם בכלל, יש לראש רשות מקומית השפעה על ענייני הדת ביישוב? ובמה מתבטאת. כי לכאורה - למרות החשיבות שהציבור הדתי מייחס למידת הדתיות של מועמד - ניתן לומר שאין לרשות מקומית זיקה לענייני דת. רוב ככל ענייני הדת שביישוב - מנוהלים או על ידי הרבנות המקומית/מועצה דתית, או על ידי עמותות פרטיות. זה כולל את בתי הכנסת, בתי מדרש, כוללים, כשרות, מקוואות, קבורה וכיו"ב היכן אם בכלל נכנס ראש הראשות המקומית?
השכן מעלי בנה חדר העמודים של ברזל.לצערי בנה את זה באופן שכשאני באתי לבנות מתחתיו,העמודים של הברזל שלו הקטינו את גודל החדר שרציתי לבנות, אבל כדי למנוע מריבה ,לא דרשתי ממנו להזיז את עמודים שלו לצדדים כדי שהחדר שלי יגיע לגודל של החדר שהוא בנה מעלי, בכל אופן כאשר התחלתי לבנות תוך כדי שימוש בעמודים שלו אמר לי אין בעיה שתשתמש בעמודים שלי ואל תשלם לי,רק תבדוק עם מהנדס שזה בסדר.מהנדס ברק בניתי והכל היה בסדר. והנה לאחר זמן פתאום בה בדרישה אשלם לו על השימוש בעמודים 1.האם אני צריך לשלם לו. 2. לא אכפת לי גם היום לשים עמודים שלי ,בלי להזדקק לו,כיון שמה שעבר שנשלם מוגזם בעליל
הפקדתי סכום מסוים בבנק מזרחי לתוכנית רימונים,
עם יציאה שכל 3 חודשים אפשר למשוך.
שאלתי מה הבנק עושה בכסף ואמרו שמלווים לאנשים.
ואם אדם בכסף שלי קנה מכונית ונוסע בשבת או קונה אוכל לא כשר?
שאלנו את מנהלת הבנק והיא אמרה שיש היתר עיסקה מול רבנים.
מה זה היתר עיסקה והאם אני יכולה להשאיר את הכסף בתוכנית הזו
או להוציא כי משתמשים בו לדברים נגד ההלכה?