רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה טו
לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה טז
ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי ב"ד גיירום חשבן הכתוב כאילו הן עכו"ם ובאיסורן עומדין, ועוד שהוכיח סופן על תחלתן שהן עובדות כו"ם שלהן ובנו להן במות והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן שנאמר אז יבנה שלמה במה.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה יז
גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו, ואפילו חזר ועבד כו"ם הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל, ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואף על פי שנגלה סודן.

שאלות: 1. מה היה מעמדם של נשות שלמה ושמשון?
2.  מה פירוש: והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם.
3. מההלכה האחרונה ברמב"ם משמע שדינן כישראל, למרות שהן עובדות עבודה זרה?
4. אחד הרבנים הסביר שבית הדין הגדול לא אישר למפרע את מה שעשו בית דין של הדיוטות שגיירו את הנשים אך מעולם לא הפקיע את מעשיהם במפורש וגיורן תלוי ועומד בלא עמדה הלכתית חד משמעית. שלמה חשבן כנשואות והכתוב חשבן כנכריות.

האם אפשר לקבל את הסברו ברמב"ם?