מדוע הרמב״ם מפרש סיפורי ניסים באגדות כמשלים אף שהוא מאמין בניסים?
שלום הרב
הרמב"ם מאמין בניסים בהרבה כתבים שלו. השאלה היא למה הוא חייב להבין דברי אגדה שיש ניסים כמשלים כמו שהוא כותב בהקדמה לחלק
הוא כבר האריך במורה אימתי לתלות את הדבר בנס היוצא מגדר הטבע ומתי זה נס ועדין הוא בגדר הטבע שיהא טבעו של עולם. וגדולת הבורא הוא לא במעשה נסים ומופתים אלא עצם חוקי העולם המסודרים, ועדיף למעט ולתלות בנסים
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישבים סיפורי חז״ל על חוזים בכוכבים עם עמדת הרמב״ם כלפי האיצטגנינות?
שמעתי את שיעורו הנפלא של הרב בנושא מלחמתו הבלתי מתפשרת של הרמב"ם באיצטגנינות. רציתי לשאול איך הרמב"ם יסתדר עם הסיפור המובא בגמרא על רבי עקיבא שהחוזים בכוכבים אמרו לו שבתו תמות ביום חתונתה והיה דואג על הדבר טוב. או הסיפור על שמואל ואבלט. מסיפורים אלו נראה שיש ממש באיצטגנינות אלא שישראל יכולים לבטל בכל מעשיהם. והרמב"ם הרי אמר שהכל הבל ודמיון כזב ושקר? תודה לכבוד הרב
כיצד ניתן להבין לפי הרמב״ם את המדרש על קבורת רחל בדרך אפרת?
לק"י י"ז כסלו תשפ"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בבראשית רבה "*ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה וגו'* מה ראה יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב שהגליות עוברות משם לפיכך קברה שם שתבקש עליהם רחמים הה"ד רחל מבכה על בניה וגו' כה אמר י"י מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך וגו'" (פרשה פב, י, ובעמ' 988 במהדורת טהעאדאר-אלבעק). ובענין-נוסח דומה במאור האפלה עמ' קנד וכן במקורות שציין אליהם מארי שם בהע' 7.
כיצד להבין את האגדה על חלקו של מנשה בעולם הבא לאור דברי הרמב״ם על הנפש?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
אם רק ה׳ שוקל עוונות וזכויות, כיצד חז״ל קושרים עונשים לעבירות?
הרב שלום.
הרמב"ם בשני המקומות מדגיש שענייני כפרה מסור רק לה' יתרומם. ואין שוקלים עוונות וזכיות רק בדעתו של אל דעות.
אם כך מה מקום לחכמים לציין עונש מול עבירה.
נשים מתות בלידה בגלל שלא שמרו מצוות חלה. רעב בא בגלל...
אשמח להסבר. כי זה הטריד אותי כל השבוע....
כיצד מתיישב ״ילכו מחיל אל חיל״ בעולם הבא עם דברי הרמב״ם על הנפש לאחר המוות?
הגמרא אומר שתלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הבא שהם ילכו מחיל אל חיל. אבל הרמב"ם אומר בהלכות תשובה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל" איך מסביר הרמבם
כיצד גלות ומיתת צדיקים מכפרות אם כל אדם אחראי לחטאיו?
לְכָבוֹד הָרַב.
רצוני לשאול בעניין שאני דן בו רבות עם חברים: התורה אומרת בדברים כי הבנים לא יומתו על אבות והאבות לא יומתו על בנים, וכן ביחזקאל נאמר שהנפש החוטאת היא תמות, ללמד שכל אדם נושא באחריות מלאה על מעשיו, ולפיכך כל אחד נענש על חטאו שלו. וכן למדתי שרבנו הרמב״ם מלמד במשנה תורה שתשובה מכפרת על כל עבירה.
ואולם, בלימוד הגמרא מצאנו דעות ומאמרים המורים שהצדיקים יכולים לכפר על עבירות, וכן שהגלות יכולה לשמש כעין כפרה על חטאי הדור הקודם. דבר זה נראה לי כסותר את דברי התורה הברורים, שלפיהם כל אדם ייענש על חטאו הוא בלבד.
מדוע הרמב״ם מפרש סיפורי ניסים באגדות כמשלים אף שהוא מאמין בניסים?
שלום הרב
הרמב"ם מאמין בניסים בהרבה כתבים שלו. השאלה היא למה הוא חייב להבין דברי אגדה שיש ניסים כמשלים כמו שהוא כותב בהקדמה לחלק
לאיזה מקור מפנה הרב בעניין האות נו״ן החסרה ב״אשרי״?
זכורני ווארט לגבי נון שחסרה ב"אשרי"
שהיא חצי עיגול נפילה והסמך עיגול שלם .
כשהתמונה בשלימותה רואים את הקימה מהנפילה.
מה המקור?
מה מעמד הרבנות לעומת הסנהדרין, והאם לעודד אמירת קדיש על נפטרת?
שלום לרב רצון יצ"ו,
רציתי בבקשה לשאול,
- הרבנות לעומת הסנהדרין, האם זה גוף שהוקם בדוחק השעה, שהרי נראה לפי ההיסטוריה שלא צריך לחכות לבניין הבית כדי לייסד סנהדרין. האם הרבנות מתקנת תקנות ממקורות תלמודיים בלבד. האם היא עושה עירוב/שיתוף שתופס לשנה?
- סבתא של חברים שלי הלכה לעולמה האם כדאי לי לחזור ולהגיד להם שידאגו שמישהו אפילו בתשלום יאמר קדיש על סבתם. בגוגל מצאתי שזה פסיקה הלכתית של הראשונים חכמי אשכנז ומבוסס על אגדת מדרש.
תודה רבה, אושר בריאות ואריכות ימים לרב.
כיצד מבינים את אגדת אלישע בן אבויה וחלקו בעולם הבא במסכת חגיגה?
Shalom HaRav, How does the Rav explain the following aftermath of elisha ben avuyah in Talmud Chagigah
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר.
כיצד מסביר הרב את סיפור המטרוניתא בבבא מציעא פד ע״א?
יפרש מורינו הנאמר במסכת בבא מציעא דף פד עמוד א' בענין רבי אליעזר ורבי ישמעאל והמטרוניטא:
לא ארבה בדברים אבל התקשינו בשעור על הנאמר בגמרא.
אפילו נסבור שהדברים אינן כפשוטן קשים הדברים לאומרם כל שכן לכותבן...
נודה למורינו על פצוח הנכתב ויוחס לתנאים קדושי עליון...