מהי הכוונה הראויה באמירת שם ה׳ בתפילה?
שלום כבוד הרב
האם טוב לכוון בכל אמירת שם ה אדון הכל היה הווה ויהיה ומהווה הכל בכל רגע
על בלעם ועל אבימלך נאמר שאלוהים בא אליהם בלילה. האם לשון זו מלמדת שזכו לנבואה? רבי ישראל הכהן משרעב, בן דורו של רבי שלום שבזי, שואל במדרשו „סגולת ישראל” כיצד אפשר לייחס לרשעים הללו התגלות של השכינה. הוא מציע לשאול מה התחולל בנפשו של החולם קודם שנרדם.
האזינו לביאור החלומות ולשני הפירושים המוצעים בסוף השיעור לדימוי הרגל באגדת בלעם.
רבי ישראל הכהן נעזר בלשון הזוהר ומפרש שהקב״ה משפיע על השר של החולם להזהירו. מהו אותו שר? על פי הקריאה שאני מציע בדבריו, האזהרה פועלת בכוח הדמיון. השם „אלוהים” משותף לכמה מובנים. גם „מלאך”, כפי שמבאר הרמב״ם, עשוי לציין כוח הפועל בטבע. אפשר אפוא לדבר על אזהרה מן השמים ועדיין להבחין בין חלום בלהות לבין מראה נבואה.
אבימלך לקח את שרה והוא מכיר במעמדו של אברהם. כלפי חוץ בידו הכוח, אבל בלבו הוא חושש מתוצאות המעשה. הפחד מקבל צורה בחלומו. גם אצל בלעם יש מאבק פנימי: הוא רוצה להיענות לבלק, אך יודע מה אירע למי שהתייצבו נגד ישראל. מה שהרהר בו ביום שב ומזהיר אותו בלילה. בדרך זו קורא בעל „סגולת ישראל” גם את האזהרה שניתנה ללבן.
כאן עולה קושיה של ממש: אם הלשון מאפשרת קריאה כזאת, כיצד נדע להבחין בין בלעם לבין אברהם, יעקב או משה? אין אנו דנים במילים במנותק ממעלתו של האדם. על פי הרמב״ם, הכשירות לנבואה דורשת שלמות. נוסף לכך יש בידינו מסורת על נביאי ישראל, והקבלה הזאת היא יסוד באמונה ובהוראה.
בנקודה הזאת יש מקום למפגש בין הזוהר לבין דרכו של הרמב״ם. אינני מתעלם מן ההבדלים ביניהם. יש הבדלים גם בין מקובלים לבין עצמם ובין מפרשי הרמב״ם. בצעירותי נתבקשתי לומר דברי תורה בפני חכמים בבני ברק. הבאתי דברים מן הזוהר וביארתי אותם על דרך הרמב״ם, בלי להקדים ולומר מנין לקחתי אותם. חכמים משני הצדדים קיבלו את הדברים. יש טעם לברר היכן הפירושים נפגשים באותה מידה שיש טעם לברר היכן הם חלוקים.
רבי ישראל הכהן קורא את תיאורו של בלעם כסומא בעין אחת וכחיגר ברגל אחת כמשל. הנביא זקוק לכוח שכלי ולכוח דמיוני הפועלים בהרמוניה. אצל בלעם הדמיון פעל בעוצמה, ואילו הראייה השכלית חסרה. זו משמעות העין האחת לפי פירושו, ומכאן הבחנתו בין קוסם לנביא. גם את חסרון הרגל הוא קושר לחסרון הכוח השכלי.
בעניין העין פירושו נראה לי. לעניין הרגל אבקש להציע דגש אחר. רגליו של אדם נושאות אותו ומרימות אותו מעל הארץ. הפגיעה ברגל יכולה לרמוז לנטייתו אל הארציות ואל התאווה. כך מוסיף דימוי הרגל על מה שכבר למדנו מדימוי העין.
מסקנת הדברים
בקריאת סיפור החלום יש לתת את הדעת לאדם שחולם, למעשיו ולמסורת על מדרגתו. ובקריאת אגדה, כל פרט במשל ראוי לעיון משלו: העין מלמדת על אופן הראייה, והרגל עשויה ללמד על יכולתו של אדם להתרומם מעל תאוותיו.
מדוע אין לפרש כל חלום שנזכר בו שם אלוהים כנבואה?
לפי ביאורו של רבי ישראל הכהן, השם „אלוהים” משמש בכמה מובנים, והאזהרה יכולה להגיע לאדם בחלום באמצעות כוח הדמיון. ההבחנה תלויה גם במעלתו של האדם ובמסורת שבידינו על הנביאים. אי אפשר להסיק מן הלשון לבדה שכל חולם זכה לנבואה.
שלום כבוד הרב
האם טוב לכוון בכל אמירת שם ה אדון הכל היה הווה ויהיה ומהווה הכל בכל רגע
כבוד הרב
1. רציתי לדעת מה דעת רבינו בעניין עילוי נשמות?
2. מה נהגו בתימן לגבי עילוי נשמות?
3. ומה הקדיש מועיל לנפטר לפי דעת הרמבם ?
הרב בדרשה של שבת אמר שאהבה שה' לכלל ישראל אהבה שאין תלוי בדבר. יש אהבה אף על פי שחוטא. האם זה נגד הרמב"ם בהלכות תשובה 7:6
שלום הרב , רציתי לידע מהו באור הגדר של הדברים שאין לעסוק בהם
במה לפנים ומה לאחור מה למטה ומה למעלה ?
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ברצוני לשאול שאלה הנוגעת להבנת פשט הכתוב בתורה שבכתב.
בפסוק בראשית ברא ראיתי פירושים על ידי גדולי המפרשים בעם ישראל המפרשים את המילה בראשית כסמוכה למילה ברא. והתקשיתי כיצד אפשר כך אם הרי יש לנו מסורת של טעמים ממשה רבינו שיש טעם מפסיק של טפחא בין המילה בראשית למילה ברא. מדוע לא התייחסו לכך בפירושם? האם זה לא מעיד על כך שהמילה בראשית איננה סמוכה והיא צריכה להתפרש על פי הפשט באופן אחר למשל בראשונה או בתחילה?
כנהר שלום,
האם נכון הוא הדבר המובא בפירוש שם טוב על רבנו שרבנו ראה בסוף ימיו את דברי המקובלים וחזר בו מדעתו לדעותיהם?
האם ישנה כיום תורת הסוד ואם כן מהי האם הקבלה האם הפילוסופיה
כנהר שלום!
תחילה, תודתי נתונה לכבודו על השיעורים המחכימים וכו'...
שאלותי:
1. מה צריך להיות היחס לאדם שידוע כרב ויצאו עליו סיפורים\שמועות\כתבות וכדו' שהוא אחראי לאילו שהם דברים שאינם כהוגן (במלוא הספקטרום של הביטוי)?
2. האם לכבד אדם בתואר 'רב' כל עוד לא הוכח אחרת או לכנותו כך רק אם כבר הוכח שהוא אכן ראוי לכך?
3. לדעת רבינו האם יש בעיה לכנות את ה' בתארים מוגשמים או שהבעיה רק באמונה כזו?
1. האם בית קברות , לשיטת רבנו , מקום קדוש?
2. מה המשמעות של תחיית המתים , אם יש, לאדם ללא שלד(כגון חייל שנשרף או התפוצץ ואין שרידים).
משבטלה סנהדרין בטל השיר וכו, מי תיקן איסור זה הרי כבר בטלה הסנהדרין?
מה הרב אומר על נומרלוגיות?
שקוראות בכתב יד מפה נומרלוגית?
להוסיף שם?