כיצד מתיישב ״ילכו מחיל אל חיל״ בעולם הבא עם דברי הרמב״ם על הנפש לאחר המוות?
הגמרא אומר שתלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הבא שהם ילכו מחיל אל חיל. אבל הרמב"ם אומר בהלכות תשובה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל" איך מסביר הרמבם
הנפש האלוקית, אחר המוות, מתעסקת בידיעת ה' באופן מתמיד.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד ימצא אדם הדרכה תורנית כשהוא מתלבט בין השקפות שונות על סמכות המדינה?
שלום וברכה לרב
לע"ד ישנם מספר זרמים כשרים בעלי "יסוד אמוני משותף" בתורת משה אך הפרשנות והשקפת חייהם שונה זו מזו ומשליכה על בידול בהנהגות בין קהילה אחת לחברתה.
רוצה אני לציין שאני שמח על היותי חי בארץ ישראל.
מאידך ישנם כאלו שיחלקו עליי מפאת כך שמדינת ישראל מונהגת בחלקה ע"י אנשים שאיינם מייצגים ערכים יהודיים אותנטיים.
מצטייר אצלי בראש שישנו ריבון ישראלי מודרני מערבי בשילוב ערכים יהודיים בפן ה-"טקסי" בלבד.
פרשת לך לך לקראת הבחירות — לצאת מפסיביות לאחריות
יום השואה: מדוע מבקש הרב להדגיש את נצח ישראל?
כיצד קשורה ידיעת ה׳ למצוות אהבתו בלשון ספר המצוות לרמב״ם?
שלום הרב
בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
מה הייתה עמדת מארי על הטענה שהרמב״ם אימץ בסוף ימיו את דעות המקובלים?
כנהר שלום,
האם נכון הוא הדבר המובא בפירוש שם טוב על רבנו שרבנו ראה בסוף ימיו את דברי המקובלים וחזר בו מדעתו לדעותיהם?
כיצד מתפרשת אגדת רבי יוחנן והרופאה לנוכח שאלת גניבת דעת?
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
מה משיב הרב על תורת הסוד בדברי הרמב״ם ועל שאלת היכרותו עם הזוהר?
כנהר שלום,
א. מהו יחסו של רבנו לתורת הסוד, הקבלה והזוהר? הרי במקומות רבים כותב רבנו דברים חריפים כנגד דעות המקובלים לדוגמה בספר המורה פרק סא, סב, פירוש המשניות עבודה זרה פרק ז הלכה ד ועוד מקומות רבים. יורנו רבנו דעתו דעת תורה כי נבוכים אנו ארץ חיים.
ב. האם רבנו ראה את ספר הזוהר? אם כן מה היה יחסו אליו? ואם לא האם היה מקבלו אילו היה רואה אותו?
מה פירוש ״דומה ורוויה יצפנך״ בשירו של רבי שלום שבזי?
יש שיר של שבזי בנושא: מי אשם – עין או לב?
יש משפט אחד בשיר של שבזי:
"דומה ורוויה יצפנך"
הלו איש מלאך ממונה על גיהנום שנקרא דומה (=מוות גיהנום)
אבל רוויה זה מלאך ממונה על הגשמים.
איך חיברו אותם יחד?
האם ברכות העולם הזה בהלכות תשובה נאמרו לציבור בלבד או גם ליחיד?
שלום הרב
למדתי שהברכות של טובת עולם הזה לפי הלכות תשובה פרק ט רק לציבור ולא ליחיד. הראיה כי הלשון בפרק לשון ציבור כלל. אבל ראיתי במאמר תחיית המתים (שילת עמוד שע שורה 10) שזה גם ליחיד. מה הרב חושב?
מה מכוונים בשמות ה׳ בתפילה, וכיצד נוהגים בנוסח ובהגייה של עדה אחרת?
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.
א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?
ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?