מהן הדעות שהובאו בתשובה על קריאה בציבור בספר תורה פסול?
האם מותר לקרוא בספר תורה פסול בצבור?
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
1 נשאול נשאלתי מה מנהג יהודי תימן במקרה שרוצים שכהן יעלה ראשון ולוי שני ואח"כ יעלה לוי שלישי היות והוא קנה זאת בכסף את העלייה, האם דמים מוכיחים שאין זה פסול ביחוס או לא?
2 א וכן נשאלתי, האם ראי שהביכנ"ס ימכרו את כל העליות כולל ראשון ושני, וישראלים יוכלו לעלות ראשון או שני גם מתי שיש כהן או לוי בגלל שקנו זאת בכסף בשביל שמן למאור לביהכנ"ס, או לאו?
והאם זה רק בחגים כמו בשמחת תורה וכיוצ"ב או לאו?
ב ואשמח שיורנו הרב את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה.
בברכה הצב"י אלישיב לג'אמי יצ"ו
1 אין לעשות כן. ואין דמים מוכיחים כנגד תקנת חז"ל.
2 א לא רצוי.
ב כפי תקנת חז"ל.
האם מותר לקרוא בספר תורה פסול בצבור?
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?
שמתי לב כי חזנים שמוציאים ספר תורה ובסוף כל מברך, נותנים "מי שבירך" מוסיפים את המילה אלוקים.
כלומר במקום שיפתחו את הברכה "ועוד יברך וישמור וכו", הם מוסיפים "ועוד אלוקים יברך וישמור וכו".
שלעיתים זה לא נשמע טוב ורציתי שהרב יתייחס לכך ואולי אם הדבר אפשרי, יצא בקריאה להקפיד על נוסח התפילה ששם לא מופיע הנוסח "ועוד אלוקים"
אלא אם כן אנחנו לא מקפידים על זה.
מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.
ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.
השבת התארחתי בבית חמי ברחובות והשבת היא גם שבת אזכרה של אימו שנפטרה לפני כ5 שנים.
בבית הכנסת בו הוא מתפלל נהוג לכבד בעליית מברך שביעי את מי שיש לו אזכרה.
חמי גם זכה בקניית מפטיר.
הוא בחר לעלות את שניהם.
מאחר והוא קרא שביעי, האם נדרש לברך שוב ולקרוא 3 פסוקים או מעיקר הדין יכול לברך ישר על ההפטרה.
1 תשובת הרב פורסמה בעלון "אוצר השבת והחג" נתניה:
מה המקור בהלכה למנהג זה ?
כיצד ניתן לחזור ולקרוא אחורה בפרשה מה שכבר קראו ( ללא אבחנה בין אם זה מתחילת הפרשה או כל קטע אחר, לפי רצון העולה ) ?
שאלה למארי שליטא ,בבהכ"נ בו אני מתפלל היו ביום כיפור מספר כהנים השאלה שלי מתחלקת לשתיים :
א כהן אורח האם אפשר לעלות אותו בצום יום כיפור בבהכ"נ למרות שיש כהן שעולה מדי שבת בשבתו (היה אצלנו פולמוס ואני כגבאי "שפכו עלי רותכין" כי העלתי כגבאי כהן אורח ואחרי ששאלתי את הכהן הקבוע האם הוא מוכן שכהן אורח שמודבר ביהודי כהן שבא לבהכ"נ עשרות בשנים בראש השנה וביום כיפור האם ניתן לעלות כהן כזה יש לציין שהוא לא עלה לברכת כהנים ויצא החוצה ואח"כ חזר הכהן הזה לא רגיל בברכת כהנים השאלה האם היה נכון לעלות אותו או להעדיף לעלות את הכהן הקבוע שבא מדי שבת בשבתו
שלום מארי,
שלחתי לא מזמן שאלה בעניין "משלים שביעי שעולה למפטיר" והמארי ענה את התשובה הזו :
"נכון שמשלים שבעה עולה למפטיר, ובתנאי שלא אמר קדיש בין קריאת התורה להפטרה, אבל גם מה שנהג אותו קורא שקרא שביעי ואמר קדיש, ואח"כ קרא מפטיר וקרא בנביא, נהג כהלכה."
אנו בית כנסת של אנשים שהתקבצו בשכונה חדשה ורובנו לא נהגנו ששביעי עולה למפטיר אלא לומר קדיש, ויש אחד מהמתפללים שרוצה לנהוג כך, והוא עושה כך אף על פי שרוב הציבור לא נוח עם זה.
האם נכון שכל אחד יעשה לפי מנהגו, או שצריך להיות בעניין זה מנהג אחד בבית הכנסת ?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין במקרה בו העולה לתורה אינו מבטא כראוי מילה מסוימת, מחמת קושי לשוני, כך שישנו שינוי משמעות ואף כשחוזר על המילה, הטעות נשנית שוב?
בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, בזמן שהקורא קורא.
זה לא פרקטי ולא הגיוני. אני לא יכול להספיק.
לדעתי, לאחר מחילה מהרב,
אני זוכר שרבנו אומר, שעצם זה שבעל קורא בתורה קורא, וזה שאני אקשיב לו ותוך כדי אקרא, האם לזה הרב מתכוון?
שניים מקרא ואחד תרגום (ברור לי לקרוא את המתרגם).
כלומר משמעות שניים מקרא ואחד תרגום זה שאני שומע/מאזין ובעל קורא ותוך כדי אני קורא?
שלום הרב, אני חייל בהכשרה במהלך השבוע עשיתי שניים מקרא של פרשת חקת וכשחזרתי הביתה הבנתי שגם קוראים את פרשת בלק ולכן השלמתי בשבת גם את השניים מקרא של בלק, השבת הקרובה אסגור בבסיס ולכן במניין יקראו את פרשת בלק. האם עלי לקרוא השבוע בשניים מקרא פרשת בלק או פנחס?
בנוסף שבת לאחר מכן אני אמור לצאת הביתה שוב וכך יווצר שוב פער בין הפרשות, האם עדיף שאני אלך למניין שיקרא את פרשת פנחס או שאפשר ללכת רגיל למניין שלי?