ברכת כהנים
שלום! מהיכן לומדים שצריך שכהנים יברכו את הקהל בכלל ודווקא בתפילת ש"ע?
אין כהן בבית הכנסת — האם הלוי יכול לעלות ראשון או שלישי, או שיש להמתין לעלייה מאוחרת יותר? סדר העליות נוגע גם לדעות ההלכתיות וגם לדרכי שלום בין המתפללים.
🎧 האזינו לשיעור על עליית לוי כשאין כהן. לעיון נוסף: הלכות קריאת התורה באתר.
כהן ראשון, לוי שני וישראל שלישי: סדר זה נועד למנוע מריבות על הקדימות בקריאת התורה. כאשר אין כהן, נתפרדה החבילה, ומתעוררת השאלה מהו מקומו של הלוי בסדר העליות.
יש אומרים שאם הלוי תלמיד חכם, הוא יעלה ראשון מכוח קדימתו של תלמיד חכם. דעה אחרת מאפשרת ללוי לעלות שלישי, ויש אומרים שיעלה רק מרביעי ואילך. אלה דעות שונות על הסדר הראוי, ולא הוראה אחת מוסכמת לכל המצבים.
במקרה שנדון, לוי עלה שלישי, ואין ספק שהיה אפשר לעשות זאת. עם זאת, לפעם אחרת עדיף להעלות את הלוי לאחר השלישי, כדי למנוע לעז.
כשהתפללתי פעם שחרית אצל הרב עובדיה יוסף, היה במקום חתן ישראל, שנועד לעלות שלישי ביום שני או חמישי. ביקשו לכבד את הרב עובדיה יוסף, שהיה ישראל, בעלייה הראשונה, אף שהיו במקום כהנים. תלמיד חכם גדול קודם לכהן. כששאלו מה יהיה מקומי כלוי, השיב הרב עובדיה יוסף שאפתח את ארון הקודש.
המעשה והדעות השונות מדגישים את הצורך להכיר את ההנהגות ולשקול כיצד להתנהל בפועל. גם כאשר יש בסיס לעלייה מסוימת, יש מקום להעדפה שתמנע לעז ותשמור על תכלית התקנה — דרכי שלום.
מסקנת הדברים: במקרה שנדון היה מותר ללוי לעלות שלישי כשאין כהן. לצד ההיתר, ההעדפה לפעם אחרת היא להעלותו לאחר השלישי כדי למנוע לעז.
האם מותר להעלות לוי שלישי לתורה כשאין כהן?
יש דעה המתירה עליית לוי שלישי. במקרה שנדון אפשר היה לעשות זאת, אך לפעם אחרת עדיף שיעלה הלוי לאחר השלישי כדי למנוע לעז.
מדוע תיקנו כהן ראשון, לוי שני וישראל שלישי בקריאת התורה?
התקנה נועדה לדרכי שלום, כדי למנוע מריבות על סדר העליות לתורה.
אילו דעות קיימות לגבי עליית הלוי כאשר אין כהן?
יש אומרים שלוי שהוא תלמיד חכם יעלה ראשון; יש המתירים ללוי לעלות שלישי; ויש אומרים שיעלה רק מרביעי ואילך. חשוב להבחין בין הדעות לבין ההיתר וההעדפה שניתנו במקרה המסוים.
שלום! מהיכן לומדים שצריך שכהנים יברכו את הקהל בכלל ודווקא בתפילת ש"ע?
לכבוד מו"ר הי"ו
בבית הכנסת שלנו מתפללים כשיטת מהרי"ץ. במשך שנים רבות, נהגו בימי שני וחמישי לדלג על אמירת "והוא רחום" המשולב בנוסח התחנון ולאחר י"ג מידות להמשיך מהפסקה "הפותח יד בתשובה" ועד סוף הנוסח. עיינתי האם יש מקור לדילוג הזה ולא מצאתי שיש מי שהורה כך. לכן ביקשתי משליחי הציבור לומר את הנוסח המלא וכך התחלנו לנהוג אולם עבור חלק קטן מהציבור הדבר אינו מתקבל יפה והם טוענים שזה מאריך באופן משמעותי את זמן התפילה. כיצד עליי לנהוג והאם נכון לחזור לדילוג הנ"ל כדי לרצות חלק קטן מהציבור?
בברכה ובתודה
אבישי קארו
מהן שיטות הפסיקה השונות בנושא זה? מה משמעות הקדיש שבין הקריאה בתורה לבין הקריאה בנביאים?
האם רשאים להוציא ספר תורה לקריאת אדם אחד?
עלו בשבת רק ששה גוברי לקריאת התורה בטעות - האם יצאו י"ח או שחוזרים ומעלים לתורה שבעה גוברי?
כשאין מקום לפסוע בסיום שמו"ע ג"פ שלימות לאחוריו האם צריך לפסוע באלכסון או לרוחב או שמספיק אפילו שיפסע פסיעות שפחותות מעקב בצד גודל ?
ערב למורי רצון הי"ו שאלתי –- קדיש יתום אימי נפטרה לפני כחודשיים, כל יום אני אומר קדיש. שאלותי:
1. האם מספיק פעם אחת ביום?
2. כאשר ישנם כמה יתומים בשנה, בחודש, בשבעה. מה סדר העדיפות?
3. ולמנהגנו רק אחד אומר קדיש (כי תריין קליי לא משתמעי) האם מספיק פעם אחת ביום? או כדאי שנלך לבית כנסת אחר?
4. כאשר אני מתפלל עם מניין שלא תימני האם להצטרף לקדיש עם כולם? אפילו שזה מניין מצומצם? (לפעמים יותר מספר האנשים שאומרים קדיש מהעונים אמן.)
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שמתפלל ושומע קדיש. האם הוא רשאי להמשיך בתפילתו, וכשצריך לענות אמן יענה אמן? או שמא עליו לחכות, עד שתסתיים אמירת הקדיש, ורק אז יוכל להמשיך בתפילתו? והאם יש חילוק בין אם הוא באמצע קטע, לבין אם כששומע קדיש, ברצונו להתחיל קטע חדש בתפילה?
תודה רבה. תזכו למצוות.
שלום רב למו"ר שליט"א, אם מתפללים תפילה אחת, ובמצב של היום שכולם בקיאים וצריכים להתפלל מילה מילה עם הש"ץ - את הקדושה לא אומרים עם שליח ציבור. השאלה שלי היא האם צריך לומר עם הש"ץ "לדור ודור.." עד "האל קודש" כי אולי משם זה כבר לא מוגדר שחלק מנוסח הקדושה? יורנו מארי את דרך האמת ושכרו כפול מן השמים.
בירור גדרי אמירת או עניית הקדושה לפי שיטת הרמב"ם לעומת שיטת השו"ע והרמ"א?
האם יכול להתפלל בעזרה מחוץ לבית הכנסת ללא השתלבות עם הציבור?
אם מדובר בתפילת שחרית, האם יכול לדלג על קריאת שמע וברכותיה למרות שאינו סומך גאולה לתפילה? מהי חשיבות עניית אמן בשומע תפילה, על היחיד?
שלום לכבוד מורינו ורבינו, הואיל ולפי מנהג הבלדי קוראים כפרשות מחוברות את פרשות חוקת ובלק יכול ויווצר מצב בו אורח המתארח יפספס פרשה מה הדין במקרה זה? כדוגמא לכך בשבת בר מצוה בה קוראים בר המצוה את פרשת פנחס, מה הדין לגבי אורחים אשר קראו בשבת הקודמת את פרשת חוקת וכך עשויים הם לפספס את פרשת בלק? בברכה
שלום רב, האם תימני בלדי שאומר בנפילת אפיים את המזמור "לדוד..." במקום הנוסח "לפניך..", יוצא לידי חובת נפילת אפיים או שהוא צריך לחזור על כך מאוחר יותר?
תודה