שלום לרב.
למדנו במסכת ברכות דף לה עמוד ב למטה ודף לו עמוד א למעלה מה הברכה שמברכים על שמן זית, ושם כתוב ששמו זית הוא מזיק אם שותים אותו ולומדים זאת מענייני מעשרות. אך כאשר אתה חושש לגרונך ושותה את השמן עם עוד דבר, אתה מברך עליו בורא פרי העץ מאחר והשמן הוא העיקר. אחד המשתתפים בשיעור אמר שלפי ההלכה כיום, אם אתה שותה את השמן לבד אתה לא מברך עליו כלל בגלל שהוא מזיק ולא מברכים על דבר המזיק. הוא הפליג כמה זה מזיק ומסוכן אף על פי שבתלמוד לא הורחב יותר מידי, אך כאילו נראה שלא מברך לפי הגמרא אם שותה את השמן. אני מצטט פה את דברי התלמוד שם:
"גופא אמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ היכי דמי אילימא דקא שתי ליה (משתה) אוזוקי מזיק ליה דתניא השותה שמן של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הסך שמן של תרומה משלם את הקרן ומשלם את החומש אלא דקא אכיל ליה על ידי פת אי הכי הויא ליה פת עיקר והוא טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה אלא דקא שתי ליה ע"י אניגרון דאמר רבה בר שמואל אניגרון מיא דסלקא אנסיגרון מיא דכולהו שלקי א"כ הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע פשיטא מהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:"
והנה ההלכה בהלכות ברכות, פרק ח, הלכה ב.
"הסוחט פירות והוציא מהן משקין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות חוץ מן הענבים והזיתים שעל היין הוא מברך בורא פרי הגפן ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ועל השמן בתחלה הוא מברך בורא פרי העץ בד"א שהיה חושש בגרונו ושתה מן השמן עם מי השלקות וכיוצא בהן שהרי נהנה בשתייתו אבל אם שתה השמן לבדו או שלא היה חושש בגרונו מברך עליו שהכל שהרי לא נהנה בטעם השמן."
והנה ההלכה לגבי מה שמדובר שם בהשוואתם לתרומה, הלכות מעשרות, פרק יש הלכה יא.
"המאכיל את בניו הקטנים ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים והאוכל תרומת ח"ל והאוכל או השותה פחות מכזית ונזיר ששגג ושתה יין של תרומה והשותה שמן והסך את היין כל אלו משלמים את הקרן ולא את החומש"
לא הבנתי כמה דברים.
1. כיצד הבין הרמב״ם שצריך לברך על שמן זית?
2. מה ההגדרה של חז"ל לכך שהשמן מזיק?
3. האם צריך/לא צריך לברך על דבר המזיק? מה ההגדרות לכך?
4. מדוע מי ששותה שמן של תרומה משלם רק את הקרן? האם זה מפני שהוא דבר מזיק ואם כך גם אין ראוי לברך עליו?
5. מפני מה חושבים היום שאין לברך על שמן זית כלל?
6. מה הדעה הנכונה? האם לברך עליו או לא?
עיין דברי מארי על ברכות, ח, ב, אות ו, שהאדם מזיק לשמן, שאין זה דרך שתייתו (לא שהשמן מזיק לאדם ששותה שמן, ובאמת שהמדע לא אוסר לשתות שמן בכמות סבירה, ולא מייחס לשתייה זו נזק לאדם).
ולכן השותה שמן של תרומה משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש, כי אין דרך לאכול שמן תרומה.
ולכן השותה שמן ונהנה בשתייתו, כגון מי שחש כאב בגרונו, מברך על השמן בורא פרי העץ, כי הוא נהנה בשתייתו זו.
ואם אינו חושש בגרונו, ושותה שמן, מאחר ואין דרך לשתותו, מברך עליו שהכל, שהרי לא נהנה בטעם השמן.