דילוג לתוכן העיקרי

מותר לחבב גוים או אסור לחבב גוים?

שלום וברכה הרמב"ם פסק בהל' ע"ז פ"י שצריך יהודי "שלא לחבב דבר מדבריהם" של הגוים, ונראה שק"ו שצריך שלא יחבב את הגוים עצמם (ואפילו במחשבה - "לא יהיה להם חן בעיניך") אבל מצד שני ישנה משנה מפורשת: חביב אדם שנברא בצלם. היאך שני מקורות אלו תואמים אחד את השני? ברוך תהיה

מוסריות מלחמת הרשות

שלום וברכה הרמב"ם פוסק שמותר למלך לצאת למלחמת רשות, כדי 'להרחיב גבול ישראל' או 'כדי להרבות בגדולתו ושמעו'. ושאלני בעל תשובה והובכתי כי לא היה בפי מה לענות לו. הוא שאל היאך מלחמת רשות היא מוסרית? מותר לעם לקום יום בהיר אחד ולשעבד\להשמיד את העם שהוא שכנו? וכדי להמחיש את הקושיה - וכי מותר לאדם פרטי שחסר לו כסף, ולשדוד את השכן שגר לידו? ודאי וודאי שלא. אז איך בין עמים הותר הדבר? ודבר שני, אשמח לקבל ביאור על דברי הגמרא "מלכותא דקטלא שיתא מעלמא לא מיענשא". נעשים מעשים של רצח אונס, וזה מותר? ועוד, ואולי הגוים שהרגו אותנו לא יענשו, כי בעיניהם אנחנו אומה אחרת? ברוך תהיה

איך אשה מברכת 'המכין מצעדי גבר'?

שלום וברכה כידוע לפי הרמב"ם אין מברכים בברכות השחר אלא אם נתחייב בברכה. לפ"ז האם אשה מברכת 'המכין מצעדי גבר'? הרי היא אשה ולא גבר, ונראה שאולי היא לא תברך ברכה זו? אשמח שתשובה שתניח את דעתי... ברוך תהיה

חשמל בשבת

בס"ד שלום לכת"ר, ברצוני לציין לפני השאלה שלי שאני אדם דתי אשר שומר שבת לפי הוראות הפוסקים בזמננו מיום עומדי על דעתי, ולכן השאלה שלי היא תיאורטית בלבד. אבל לגופו של עניין, באמת שאיני מבין מפני מה אנו אוסרים חשמל בשבת. אם נאמר מפני שחשמל הוא אש, אין לך הבל גדול מזה. ואם נאמר שזה מפני שאנו חוששים שבשימוש בחשמל בשבת נעבור על אחת או יותר מל"ט מלאכות, גם זה תמוה מאוד, שהרי בתורה לא שבכתב ולא שבע"פ נזכר חשמל.

ק"ש כאשר המנין מתאחר מהנץ

לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר, בתשובות כת"ר, מצאתי שאם מנין מתאחר מהנץ, אולם לא אחרי שלוש שעות, יש לקרוא ק"ש בלא הברכות סמוך לנץ ולאחר מכן להתפלל במנין כרגיל (שם לומר ק"ש עם הברכות). כיצד הדבר מתישב עם שמע א, ה : "כשהקורא קורא קרית שמע, מברך לפניה ולאחריה–ביום, מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה ובלילה, מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה." שתי קושיות עולות אצלי :
1) במקרה הנ"ל בבוקר קראנו ק"ש בלי ברכות

Subscribe to moreshet