צליית כבד
לכבוד הרב הגאון מורנו רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
האם צריך למלוח את הכבד מעט לפני צלייתו במלח גס דווקא, או שמא אפשר לצלותו גם במלח רגיל שלחן רגיל?
בתודה רבה
לכבוד הרב הגאון מורנו רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
האם צריך למלוח את הכבד מעט לפני צלייתו במלח גס דווקא, או שמא אפשר לצלותו גם במלח רגיל שלחן רגיל?
בתודה רבה
לכבוד הרב הגאון שלום וברכה,
1. אם גמרתי אומר בלבי לתרום סכום כסף מסוים לעמותת צדקה, אך לא פירשתי בשפתי את הדברים, ולא סיפרתי לאיש על כך. האם מחשבתי לתרום נחשבת כנדר ואני מחוייב לתרום, או שמא אין עלי חיוב ואני רשאי להתחרט?
2. האם מותר לומר בעת התפעלות "יא אללה"?
בתודה ובברכה
שלום לרב כתבת בתשובה שעל בעל צימר להתקשר לאורחיו כל אימת ששכחו אצלו דבר. שאלותי הן :
א. הכתוב אומר :"והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכו"' - משמע שאינך צריך לחזר אחריו ואף שהשכחה מצויה סביר להניח שאם חשוב לו הפריט שאבד יתקשר למקום שבו סביר שאיבד - לצימר.
ב. האם לחפצים פעוטי ערך שיש אומדן דעת שאין אורח מתקשר למארח ע"מ לבקשם - האם ישתנה הדין?
ג. אם בעל הצימר תולה "גילוי דעת" שכל אבידה תהיה הפקר אם לא יבקשוה בתוך שלושים יום - מועיל?
תודה
בס"ד שלום לכבוד הרב,
אני מורה לאומנות ולוקחת רעיונות ליצירה ממקומות שונים. נפגשתי באתר מאוד יפה ובו יצירות יפות עם ערכות המוצעות למכירה. יש לציין שאני יכולה בקלות לקחת את הרעיונות וליצור לבד ללא רכישת הערכות ובכך לחסוך עלויות. הבעיה - היוצרת מציינת :"כל הזכויות רשומות ל.. אין להשתמש ולהעתיק את הרעיונות והמוצרים ללא אישורה". שאלתי - האם לי כמורה מותר להשתמש ברעיונות המוצעים, הרי אין לי מטרות רווח ואיני מחפשת זכויות יוצרים.?
בתודה מראש
כבוד הרב שלום, יש לי תינוק בן 10 חודשים. בברית קראתי לו אברהם על שם חמי שיהיה בריא ו–ששאלתי רב אמר לי לכוון על אברהם אבינו. שאלתי מישהו בקשר לשם והוא "בן אדם ירא שמיים ויודע ומבין"אמר עדיף להוסיף לו עוד שם בגלל שהשם לא כ"כ מתאים לתאריך הלידה שלו ויכול להקשות לו על החיים. נתן לי גם כמה שמות ומתוכם בחרתי " מאיר ". השאלה של:
1. אם אני אני מוסיפה לו את מאיר לפני אברהם נחשב שינוי שם? "מאיר אברהם"
2. ואם כן אפשר לקרוא לו מאיר ורק מידי פעם לקרוא לו ביחד?
3. אם בכלל כך ניתן להוסיף או לשנות שם, האם המל גם משתנה?
תודה רבה.
הרמב"ם פסק כי אדם ששכח " שוגג" ואפה בשבת מותר לו לרדות את הפת כדי שלא יבוא לידי מלאכה שאלתי היא מדוע מעמיד הרמב"ם את הסוגיה בשוגג בעוד שהגמ' מעמידה זאת במזיד זאת ועוד אם הוא שוגג מדוע חושש הרמב"ם שיבוא לידי מלאכה - שיבוא, הרי הגמ' דחתה את ההעמדה של שוגג כי הוא לא יכול לבוא לידי חטאת "כדי להתחייב כל המלאכה צריכה להיות בשוגג" אשמח שהרב יסביר את הסוגיה לדעת הרמב"ם
כתוב במסכת סנהדרין שמי שאינו עוסק בתורה "הכרת תכרת" גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.. דבר זה הוא קצת קשה ומפחיד הרי אין אדם בעולם שאין לו ביטול תורה אפילו הכי מינימלי שבו הוא יכל ללמוד תורה ולא למד, במכוון או שלא במכוון, אני מודה שלפעמים אני מתבטל ועושה דברים אחרים שהייתי יכול ללמוד בהם תורה... האם אוטומתית אין לי עולם הבא ככה תוך שניה איבדתי את עולמי? איך מתייחסים לדברי הגמרא הנ"ל? אם נגיד בבוקר כשהנחתי תפלין ואמרתי את הפרשיות וכו' האם בזה יצא לי ידי חובה לימוד התורה של אותו היום או שמא ברגע שביטלתי תורה זהו כבר אין עולם הבא?
לכבוד הרב שלום. מדוע פסיקת ההלכה הינה עפ"י הבבלי?
תודה רבה
לכבוד הרב שלום. ידועה דעתו של רבנו שכל רב פוסק כפי ראות עיניו ויכול לחלוק על קדמוניו. האם דבר זה תקף"לפי רבנו"גם לאמוראים ותנאים"באופן תיאורטי כיוון שלא ראינו שאמורא חולק על תנא".
תודה רבה
רציתי בבקשה תשובה לשאלה מה מברכים על אורז "ברכה ראשונה+אחרונה" לפי התימנים, לפי הספרדים ולפי האשכנזים