כאשר מדברים על פסיקת ההלכה (בתקופתם של הרי"ף והרמב"ם) ומחלקים ל -2, לפי המקובל בתפוצות יהדות המזרח ולפי המקובל בתפוצות יהדות המערב. היכן נכללים הפוסקים מארץ ישראל?

התגלתה אצלינו מחלוקת בעניין הקדיש שלפני תפילת מוסף בשבת. מי צריך לאומרו? האם החזן המכניס את הספר או החזן אשר עולה להתפלל? ואת חשיבות הקדיש שלפני עמידת שמונה עשרה. יש לציין שזו ביהכ"ס שהולכת לפי מנהג הבלדי.

שלום לכבוד הרב רבנו כתב במורה "כל דבר שהוכח – לא תוסיף אמיתתו ולא יתחזק הנכון שבו בהסכמת כל העולם עליו, ולא תגרע אמיתתו ולא יחלש הנכון שבו אם יחלקו כל אנשי הארץ עליו" שאלתי היא, ברגע שרוב הראשונים למשל אומרים דבר מסויים, דרך הבנה מסויימת, ולאחד מהראשונים יש דרך הבנה אחרת שהיא יותר מובנת לנו, זה לא נראה שהם הבינו דברים שאנחנו לא מבינים ולא ירדנו לעומק הבנתם? איך הכלל הזה פועל במקרים כאלו?

כיצד מיישבים בין שני ההלכות ברמב"ם: בפרק ה' משמע שחוץ ממים הכל מצה עשירה ואין יוצאים י"ח בליל הסדר במצוות מצה ואילו בפרק ו' משמע שמי פירות אינם גורמים למצה עשירה. בברכת מועדים לשמחה ואין שמחה כהתרת הספקות. –––- רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כ מותר לתת התבלין ר והשומשמין והקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק, וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן או ש דבש וחלב או לקטף בהן, וביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד, לא משום חמץ אלא כדי שיהיה +דברים ט"ז+ לחם עוני, וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות זכרון לחם עוני.

שלום וכבוד לרב הגאון ערוסין שליט"א יש לי דודות שלא לומדות הלכה. כשאני מגיע לביקור, הן רוצות להגיד שלום ולהתחבק. או לפחות לחיצת יד. אני, לא נהנה ממעשה זה כלל. האם צריך להסביר להן שאסור, למרות הפגיעה? או שמוטב להשאיר המצב?
תודה וכל טוב

החלטתי השנה שאני אתחיל להתגלח בחוה"מ בדומה לשאר השנה, האם צריך לעשות התרת נדרים, אם כן, איך?

שלום הרב.
אני יודע שאנחנו הדרדעים לא נוהגים לנהוג את מנהגי האבילות של ספירת העומר– האם אנו לא נוהגים את מנהגי האבילות כיון שבעבר לא נהגו מנהגים אלו בתימן (כלומר מסיבה טכנית) או שאנו לא נוהגים מנהגים אלו כיון שזה לא מתאים מהותית לתהליך שבין פסח לשבועות ולכל מה שימי ספירת העומר באים לומר ולסמל לנו (כלומר מסיבה רעיונית)? אני שואל גם כדי להבין מהו הפן הרעיוני של ימי ספירת העומר אליבא הדעדרעים וגם כדי לדעת אם יש ענין דווקא לא 'להחמיר' ולנהוג מנהגי אבילות כמו האשכנזים והספרדים...?
בתודה ומועדים לשמחה. אביאל

אחד מפסיקותיו המפורסמות במשנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק יא' הלכות יז'- יח': "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון כישוף או העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן– והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן(...) כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת...". וידוע שהרמב"ם כתב דברים אלו לפני שהתגלה הזוהר הקדוש, ולפני זמנו של האר"י ז"ל שאז נפוץ בכל העולם היהודי בראיות ברורות על אמיתותם של עיניני השדים וכו', ויש קוצנזוס של כל קשת רבני ישראל, ספרדים ואכשנזים בדבר אמיתותם כמציאות קיימת.

לרב שלום שמי אורן, ושאלתי נוגעת בנושא נדר. לפני כחצי שנה התפטרתי ממקום עבודתי ועד שמצאתי עבודה חדשה הייתי ללא תעסוקה כחודשיים, במהלך תפילותיי למציאת עבודה אמרתי שאתרום עשירית ממשכורתי אך אני לא זוכר אם אמרתי בלי נדר. יש לצייין כי אני מקפיד לתת צדקה באופן קבוע אך בלי חישוב מדוייק, אם זה לביהכ"ס לישיבה לגמ"ח וכו'. בנוסף לכך יש לציין כי אני עובד כמחנך בתיכון דתי. מה עליי לעשות כדי להפר נדר זה? האם דבר זה אפשרי? בשורות טובות וחג שמח

שלום לרב, המנין התימני היחיד של שחרית בימי חול בעיר שבה אני גר מתקיים בשעה 5:30 שזה יוצא לפני הזריחה, האם זה בסדר? בנוסף, מה בנוגע להתעטפות בטלית והנחת תפילין שגם הם יוצאים לפעמים (כגון היום) לאחר השעה חמש וחצי?
תודה רבה