שלום הרב,
רציתי לשאול מהי דרכה של התורה בעניין מתן הצדקה? מהי מעלה גבוהה יותר - מתן בסתר או מתן בגלוי עם יחס אישי בין הנותן למקבל?

מורנו ורבנו הנכבד שליט"א יש עמותות שכרגע מפרסמות לתרום להם והם יתנו מתנות לאביונים ביום פורים וכך המצווה תחשב לתורמים כאילו נתנו ביום פורים. האם שיטה זו טובה לנו?

שלום כבוד הרב,
אני תימני (בלדי) שמתפלל בבוקר אצל אחינו הספרדים או האשכנזים, האם בזמן שהם אומרים תחנון אני יכול לעשות נפילת פנים (ואם כן מה הדין כשמגיעים לשלוש עשרה מדות שלרחמים), או שקודם אומר אתם תחנון ואח"כ אומר נפילת פנים (בזמן שהם אומרים לדוד), או שלא אפרוש מן הציבור ואומר כפי דרכם.
תודה רבה

שלום וברכה כת"ח אשאל, בשר עוף שבושל ובטעות לא נחלט כהלכה - האם מותר להניח על המנגל וכך להכשירו שלאכילה, שהרי "נורא משאב שאיב"? מדוע יש שהתירו "צריבת" בשר במחבת יבשה חמה מאוד? איך זה פוטר מחליטה לפחות בדיעבד? ברוך תהיה

מארי הנכבד מה המקור לסועדת פורים? האם לומדים זאת מהלכות יו"ט? האם בגלל שכתוב במגילה "ימי משתה ושמחה"? למאי נפקא מינה, האם ניתן לקיים סעודת פורים במאכלי חלב? כי הרמב"ם כתב בהלכה "כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות". האם כתב כך כחובה או האם כתב כך כי זה מנהגו שלעולם? (כי רבנו לא פסק כרבי יהודה שאמר כאשר ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר, וכשאין ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין.)

שלום למארי, מארי בפירושו על הרמב"ם, הלכות מכלה וחנוכה, פרק א, הערה כב, מביא את סוגיית הגמרא: אמר ריב"ל, כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. עד כמה? אמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל. וזהו פסק רבנו, ומימרא זו נכפלה גם בדף ג ע"ב, והכי איתא התם: אריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. תנא סמוך, אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך, בשלמא נראה אע"פ שאינו סמוך משכחת לה, כגון שיתבה בראש ההר, אלא סמוך אע"פ שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל. וארי"בל כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר וכו'.

שלום כבוד הרב בקרוב נקיים שמחת בת מצווה לביתנו. מדובר בארוע צנוע בבית לנשים מהמשפחה בלבד, ללא מוזיקה וריקודים כמובן. האם מותר לדודות, שכעת הן אבילות על אימן בתוך י"ב חודש להשתתף? (בגלל שמהצד השני כמעט אין מוזמנות, הרי שהן האורחות העיקריות באירוע, וביטולו יסב צער רב לבת כמובן) בברכה

שלום מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אחת מבנותיי שאלה אותי לגבי משמעות הביטוי "פיסוק רגלי האישה" שממנו, לפי מה שלימדו אותה באולפנה, נגזר האיסור לגלות את רגלי האישה כי לא ברור לה לאיזה חלק מרגליה הביטוי הנ"ל מתייחס. בברכת התורה,

שלום לכבוד הרב,
א. יהודי שחי עם גויה והוליד ממנה בן ומבקש עתה לערוך לו ברית מילה מתוך מגמה לגיירו. האם מותר לערוך לו ברית? אם לא, מה הסיבה הרי כך נוהגים עם גוי
ב. הרמב"ם כותב בהלכות ברכות פרק ד הלכה יג כי בשבתות וימים טובים שקובעים סעודה על היין אם ברך על היין שלפני המזון פטר את היין ששותה לאחר המזון, קודם שיברך ברכת המזון. שאלה:1. האם ע"פ הרמב"ם הוא מברך פעמיים
א. לפני הקידוש
ב. באמצע הסעודה אם בא להם יין ואילו לאחר המזון לא יברך
2. האם בימים רגילים הוא יצטרך לברך 3 פעמים :לפני המזון, בתוך המזון ולאחר המזון לפני ברכת המזון.

שלום לכבוד הרב
מה הסיבה שאומרים את הפרשה האחרונה של שמע במרוצה? ומדוע הרב סובר שיש לאמרה בנחת? בברכה