דילוג לתוכן העיקרי

סעודה לפני מנחה

שלומים כנהרים יבואו אל מרי רצון יצ"ו, כתב רבנו בהלכות תפלה פ"ו הל' ד': "... אבל טועם ועושה מלאכה קודם שיתפלל מוסף, וקודם מנחה, אבל אינו סועד סמוך למנחה ..." מה בא רבנו להוסיף באומרו "אבל אינו סועד סמוך למנחה", זה פשיטא ממה שאמר טועם, דיקא טועם. ועוד שמהלכה הבאה "כיון שהגיע זמן מנחה גדולה... ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילה...", אני יודע שאין לסעוד. יבאר לנו המורה ויה"ר שהמב"ה יחזקהו וירחיב גבולו.

עלינו לשבח

אני נוהג לא לומר עלינו לשבח לפי מנהגנו הישן. הבעיה היא בבתי כנסת (גם בלדים) שאומרים ברכו ועלינו. אם אני עולה שליח ציבור, האם מותר לי לומר בסוף התפילה ברכו? היות וזו ברכה לבטלה לפי רבינו? ראיתי שהרב כתב שינסה להזמין יתום לומר קדיש וברכו אבל אם אין? אפשר לומר שבגלל שאני טפל למנהג המקום יש לי היתר לנהוג כמנהגם ולומר ברכו? אם אני לא עולה שליח ציבור האם מותר לי לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ראיתי שהרב כתב לומד ברוך שם כבוד מלכותו..." אבל "ברוך ה' המבורך.." זה פסוק אז למה אסור?

מעבר דירה בתשעת הימים

שלום לכבוד הרב.
משפחתנו מתעתדת לעבור הקיץ לגרעין התורני בקצרין. אנו עוברים לגור שם בבית שכור ישן המתפנה בסוף חודש תמוז והמעבר שלנו נופל על תחילת חודש אב. מעבר לאחר תשעה באב ייצור לחץ גדול לקראת תחילת שנת הלימודים שאנו מבקשים להימנע ממנו. האם מותר לעבור בתשעת הימים?
בתודה מראש.

תשלומין אליבא דרמב"ם

לכת"ר רמב"ם הלכות תפלה פרק י' "וכל המתפלל 2 תפילות אפילו שחרית ומוסף לא יתפלל זו אחר זו אלא ישהה בין תפלה לתפלה כדי שתחונן דעתו עליו"
א. כמה היא השהיה? הרי שונה היא מאדם לאדם?
ב. כמה זמן הוא הפסקה פוסל מלהתפלל תשלומים.?
ג. אני הולך לפי הגר"ע יוסף. וחשבתי תמיד (לא שיצא לי
תודה לאל יותר מפעם או פעמיים) שתפלת תשלומין מתפלל מיד אחת אחרי השניה האם לא הבנתי נכון את פסיקתו? אודה לכת"ר באם יאיר את עני וה' הטוב ישלם שכר פעולתו

אמונות ודעות

לכבוד הרב
1. בענייני אמונות ודעות שאין להם נפקא מינה למעשה ונחלקו בהם חכמי ישראל הראשונים, האם רשאי אדם להחליט באיזה דעה הוא רוצה להאמין?
2. האם זה נכון שרבי אברהם בן הרמב"ם לא האמין בגלגול נשמות? ראיתי שיש ואמרים כך ולא מצאתי מקור מוסמך
3. איך רבינו סעדיה גאון והשוללים את האמונה בגילגול יסבירו את ספר הזוהר שדומני שכתוב בו שיש גלגול נשמות? הרי רבינו סעדיה גאון הוא גאון, ורשב"י הוא תנא. כיצד גאון יכול לחלוק על תנא?

ביכורים בשמיטה

לק"י שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הי"ו, מחזיר עטרה לישנה. האם נוהגת מצוות ביכורים בשמיטה לפי רבנו? לכאורה לא, כיוון שהפירות הפקר. הרמב"ם לא מגלה את דעתו, אבל מהלכות נטע רבעי, רואים אנו כי בשמיטה, צריך לפדות את הפירות של נטע רבעי או לסמנם במטע ע"מ שלא יגעו בהם. אם כן לכאורה יש דין של נטע רבעי בשמיטה, אף על פי שיש דין הפקר והפירות אינם שלו, אם כן מה יש לו לסמן את הפרי? ומדוע שדין ביכורים לא יהיה שווה לדין נטע רבעי? (והשאלה בתנאי שהסברה של הרמב"ם שאין ביכורים בשמיטה).
תודה בר

Subscribe to moreshet