ש"ץ
שבוע טוב לכבוד הרב האם לפי ההלכה מותר שספרדי יהיה ש"ץ ויתפלל בנוסח שלו (נוסח ספרדי) בבית כנסת שהוא אשכנזי או להיפך? האם ההלכה מתירה או שבכל בית כנסת צריך לנהוג כפי מנהג המקום?
בתודה מראש ושנה טובה.
שלומים כנהרים יבואו אל מרי רצון יצ"ו, כתב רבנו בהלכות תפלה פ"ו הל' ד': "... אבל טועם ועושה מלאכה קודם שיתפלל מוסף, וקודם מנחה, אבל אינו סועד סמוך למנחה ..." מה בא רבנו להוסיף באומרו "אבל אינו סועד סמוך למנחה", זה פשיטא ממה שאמר טועם, דיקא טועם. ועוד שמהלכה הבאה "כיון שהגיע זמן מנחה גדולה... ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילה...", אני יודע שאין לסעוד. יבאר לנו המורה ויה"ר שהמב"ה יחזקהו וירחיב גבולו.
הלכה ה' היא ביאור ופירוט הנאמר בסוף הלכה ד'. בסוף הלכה ד' כתב רבינו, אבל אינו סועד סמוך למנחה. כלומר גזירה שאפילו סמוך (כחצי שעה לפני כן, שזהו גדר סמוך. עיין שו"ע, או"ח, רלב, ב, ומ"ב, ס"ק ז, וס"ק יב), אסור לאכול. ובהלכה ה' ביאר רבינו שהגזירה היא אפילו במנחה גדולה, ושאסור לאכול אפילו אכילת עראי ועוד. ניתן לשמוע פירוט ההלכה באתר "נצח ישראל" במדור הלכה יומית www.net-sah.org
שבוע טוב לכבוד הרב האם לפי ההלכה מותר שספרדי יהיה ש"ץ ויתפלל בנוסח שלו (נוסח ספרדי) בבית כנסת שהוא אשכנזי או להיפך? האם ההלכה מתירה או שבכל בית כנסת צריך לנהוג כפי מנהג המקום?
בתודה מראש ושנה טובה.
שלום לרב האם לפי שיטת הרמב"ם ורס"ג יש בעיה כלשהיא להוסיף את הקטעים הבאים:
1) "בריך שמיה" בזמן הוצאת ספר תורה?
2) אמירת "בר יוחאי" בערבית של שבת?
3) אמירת "שלום עליכם" בערב שבת?
4) אמירת "יום הששי" בתפילה ובקידוש של ערב שבת?
5) תפילה על הפרנסה (הקטנה והגדולה) בר"ה וביום הכיפורים?
6) אמירת "מלאכי רחמים" בתפילת הסליחות.
7) התפילה לתוקע לפני התקיעות "רבונו שלעולם בניך בני רחומך". בבקשה כבוד הרב אם אפשר לנמק על כל סעיף את הסיבה, כדי שאדע את הסיבות לאסור או להתיר.
תודה רבה. ושלום רב.
שלום לכבוד הרב הגאון
מהם התנאים המחייבים אמירת הלל על נס שאירע לכלל ישראל?
[שאלתי מבחינת התנאים ולא מבחינת הסמכות שיכולה לקבוע אמירת הלל]
האם אדם שיודע חלקים בתפילה בע"פ, כולל תפילת העמידה, יכול להתפלל ללא הסידור? ואם לא, מדוע?
לכבוד מו''ר הרב רצון ערוסי שליט''א
שלום וברכה,
רציתי לשאול עוד כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה:
א סדר התפילה בראש חודש לפי שיטת הרמב"ם. הרמב"ם כותב שבתפלת ראש חודש אומרים את סדר היום לאחר תפילת מוסף.
שאלתי היא: כיצד יש להבין את סדר התפילה לפי שיטת הרמב"ם? האם הציבור מתחיל את תפילת מוסף מיד לאחר הקדיש הנאמר אחרי קריאת התורה?
או שמא יש לומר תחילה "תהילה לדוד" (תהילים קמ"ה), ורק לאחר מכן להתחיל את תפילת מוסף? ואם אכן אומרים "תהילה לדוד" לפני מוסף, האם יש לומר אחריו קדיש (קדיש לעילא) לפני תחילת תפילת מוסף?
ביישוב בו אני גר אנחנו ממשיכים להתפלל ברחוב.
מצקת המתפללים מדרכה אחת, ומקצתם מולם.
האם חייבים להקפיד בכך?
גם יש כאלה מתפללים שעומדים ממש רחוק, עשרות מטרים מהש"ץ,
האם התנהגותם נכונה או על המתפללים להיות קרובים אחד לשני ככל האפשר כל עוד הם שומרים על הנחיות משרד הבריאות?
שלום וברכה.
המאחר לבה"כ ומגיע לקראת 'ויברך דוד': האם יברך ברוך שאמר ויקרא פרק תלים ויברך ישתבח, או שמא עליו לוותר על ברכות ברוך שאמר וישתבח אם הוא איננו קורא את כל ששת מזמורים התלים?
לכאורה (וכמדומני שפעם קראתי זאת בשיח ירושלים) משמע מדברי הרמב"ם שברכות אלו ניתקנו דווקא למי שאומר את ששת המזמורים, ולכן המאחר לא יברך. מהי הכרעת הרב?
ברוך תהיה
שלום! אם אני מתפללת ערבית ומיד (ממש מיד) אני קוראת ק"ש שעל המיטה אני צריכה לחזור שוב על 3 פרשות קריאת שמע??
תודה!
האם מצטרף למנין משום שהתפילה היא עבודה שבלב שאינה נגרעת בגלל חוסר היכולת שלו לשמוע?
האם חרש התוקע בשופר מוציא אחרים ידי חובת שמיעת שופר או שדינו כקטן או אשה שאין מוציאים אחרים י"ח?
היה אחד מהציבור ישן, האם רשאים לצרפו למניין?
בס"ד שלום לכבוד הרב וחג שמח. אני לפני שנה וחצי לערך חזרתי בתשובה ואני מתפלל בבית כנסת ליד הבית שלי היו זמנים שבבוקר התפללתי ביחיד בבוקר אבל הנתי את החשיבות במניין ואני משתדל בלי נדר כל יום לקום לבית הכנסת. היום פיספסתי וקמתי קצת מאוחר אז הלכתי לשטיבלך, בתפילה עצמה וגם עכשיו אני מרגיש ממש לא טוב כאילו לא התפללתי לא הייתה כוונה בתפילה הכל היה מהיר, הרגשה פנימית מאוד לא טובה, אני מרגיש שאם הייתי מתפלל ביחיד הייתי מרגיש את התפילה יותר עמוקה ובלב. אני יודע שאם אני מתפלל יחיד אני מפספס קדישים וברכות וקדושות וספר תורה.