שלום וברכה לרב. ידועה המחלוקת בין המגן אברהם לגר"א על זמן תחילת וסיום היום - האם לפי עמוד השחר או זריחת החמה. תעניות ציבור הן גזרה דרבנן ולכן נראה שהיה צריך ללכת לפי ספק דרבנן לקולא - להתחיל את הצום בזריחת החמה ולסיימו בשקיעת החמה. ומצד שני רואים אנו כמה מקפידים עם ישראל להחמיר בתעניות אך למרבה הפלא יש רבים שלא מקפידים על קריאת שמע בזמנה לפי השיטה המחמירה שהרי ספק דאורייתא לחומרא, ורואים אנו מניינים רבים מאוחרים לפי זמן ק"ש של הגר"א וכן בעיקר נפוץ הדבר בשבתות. אשמח אם כבוד הרב יוכל להשיבני דבר, בברכת התורה ארז.

לכבוד מורי הרב ערוסי בפרשת השבת האחרונה אנו התימנים לא מתרגמים את הקטע בו אהרון מספר - עונה למשה "מה עשה לך העם" לעומת זאת כשזה מסופר לפני כן כן מתרגמים לכאורה גם את הקטע הזה לא צריך לתרגם מדוע ?

לאחדש"ט ברצוני לשאול את הרב על מנהג יהודי תימן לחלוץ את התפילין שהונחו בתפילת המנחה של תענית ציבור - רק בתפילת ערבית כשמגיעים לפסוק: "למען ירבו ימיכם וגו"'. זכורני שפעם שמעתי את הרב מנחה את הציבור בעניין זה ומציין כי זוהי סגולה לאריכות ימים. הרב יצחק רצהבי מציין בספרו כי הטעם הוא משום שיש עניין לומר את פסוקי "וקשרתם לאות על ידך וכו"' שבק"ש כשאנו עטורים בתפילין (למרות שלילה אינו זמן תפילין). שאלתי היא:
א. מהו המקור למנהג זה?

האם יוצאים ידי חובה בשמיעת קריאת התורה או קריאת מגילה או תפילה על ידי יהודי יקר המגמגם?

שלום לרב
1. האם מותר לשתף פעולה עם חברה שחשודה בשחיתות?
2. אם נודע לי על שחיתות מסוימת בעמותה תורנית, האם מותר לי להעביר את החומר למשטרה? ייתכן ופרסום הדבר יגרום לחילול ה'.
3. האם מותר להזהיר את הציבור מפני עמותה שחשודה בשחיתות לבל יתרמו לה? בברכה ותודה יחיאל כולל 'כפר הרא"ה'

שלום,
רציתי לשאול את כבוד הרב מהם הדינים בהם צריך/לא צריך לומר את ברכת המפיל עם שם ומלכות (הבנתי שעדיף שאני לא יגיד עם אני יודע שאני ידבר, אבל אני כמעט כל לילה בטוח שאני ידבר...)

1. מה הפירוש המדויק "אסתר קרקע עולם היתה"? קשה לי קצת להבין איך יכול להיות... (הלא אף באונס אמרו תחילה באונס וסוף ברצון) האם הכוונה רק לאסתר? או גם נשים אחרות יכולות להיות כך? ראיתי שיש דיון ברמב"ם הל' יסודי התורה בקשר לקידוש ה' וחילולו בנושא זה שנושאי כליו של הרמב"ם הביאו כלל זה. מה דעת מארי יוסף בנושא? והאם דעתך שונה?
2. התחתנתי לפני שלשה שבועות, והשבוע למדתי כי ישנה בעיה לפי הרמב"ם לברך שבע ברכות (לבטלה?) כי אין ייחוד גמור בדירה שבה יגורו בני הזוג אלא כהשכרת מקום באולם, והאם אין זה כאכסנאי שאסור לבעול ואז אין האשה ראויה להיבעל ואין נישואין?

שלום עליכם.

שלום רב הרמב"ם אומר שאדם ישתה רק שהוא צמא
1. מה הכוונה? הרי ידוע שטוב לשתות (מים) כל פרק זמן מסויים בלי קשר אם הגוף דורש זאת אוו לא

שלום לכבוד הרב,
השלום והברכה: אם אדם השאיל ספר לימוד ממישהו ואותו אדם איבד את הספר, אבל קנה לו (בחשאי) ספר חדש אותו דבר וממש אין מצב שאותו אדם ישים לב שזה חדש.
1) האם חייב לומר לו שהספר נאבד?
2) איפה אוכל למצוא תשובה לשאלה זו ברמב"ם?
3) מה דעת מורנו הרב יוסף קאפח בענין?
תודה לכבוד הרב,
תבורך בברכת התורה!