שלום עליך מו"ר, האם "בית הכסא" בימינו יש לו דין אחר מאשר בזמנם? וכוונתי היא כזו: בהרבה בתים קיים כיור בתוך בית הכסא.
א. האם יהיה מותר לטול שם ידיים לסעודה?
ב. האם מותר לברך בו או כנגדו כשהוא פתוח?

שלום עליך מו"ר,
א. מהו ההיתר ההלכתי לשימוש בפלטה בשבת (מבחינת השהייה והחזרה), ולמה אנחנו מקבילים אותה בהלכה, שהרי רבינו הזכיר את התנור, הכירה והכופח (או שלא לאף אחד מהם)?
ב. האם מותר להרתיח חמין (התבשיל) לפני כניסת השבת ובסמוך לה וכשהוא רותח אך עדיין לא בשל ממש להניחו על הפלטה והוא מתבשל והולך במשך השבת? אם אפשר, אני אשמח אם אפשרי לרשום לי את ההגיון ההלכתי או מקור בדיברי רבינו.
ג. האם מותר להוסיף מים מהמיחם על תבשיל שנמצא על הפלטה:
1. ע"י כלי אחר
2. בקילוח ישר מהמיחם
תודה רבה.

לק"י

להלן כמה שאלות הדיוט פשוטות בעניין המשרה המאוחלת:

1. האם גם כראשל"צ, הרב יורה לחייל צה"ל לציית לפקודה הדורשת ממנו גירוש יהודים והריסת בתיהם – וכתוצאה מזה, ייתן יד להפקרת אדמות לאום לבעלות האויב?

2. האם כראשל"צ, הרב ישתתף מטעם הממשלה בטכס פתיחה של מוזיאון כנסיית הקבר בעיר הקודש (ואצ"ל "הקודש" לכל הדתות) – מוזיאון שמטרתו להפיץ כליל היופי של התרבות הנוצרית בין היהודים?

3. האם גם כראשל"צ, הרב יבאו עם המשגיח האישי שלו לבית מלון שהוא בהשגחת כשרות הרבנות אפ' גלאט מהדרין? (אם כן, מה יגידו הבריות? במידה ולא, מה יגידו אבותיו?)

האם לשיטת הרמב"ם מותר להכין תה בשבת באמצעות שקית תה? והאם זה משנה אם מכניסים את השקית לכלי שני, כלי שלישי, כלי חמישי וכו'?
בתודה מראש, הלל.

לכבוד הרב!
האם מותר לשים רסק עגבניות על ג'חנון בצלחת, אם הג'חנון חם מאוד? האם יש בזה בישול של הרסק (שאינו מבושל)? האם גם לשיטתנו יש את עניין ה"גוש" שנחשב ככלי ראשון, אף אם הוציאו אותו מהכלי הראשון לכלי שני, כיוון שהוא אוצר בתוכו את החום?
תודה רבה.

לכבוד הרב,
הייתי לפני מספר שבתות בתעסוקה צבאית באיזור אילת שבמסגרתה ביצעתי סיור בשבת. במהלך הסיור ביצענו מספר עצירות בכדי לתצפת על הגבול. בזמן העצירות לא הייתה חובה שאני אצא מהרכב הצבאי, ולכן העדפתי לא לצאת מהרכב מכיוון שרציתי להיזהר מאיסורי הוצאה מרשות לרשות. מיותר לציין שלא היה ערוב באותו איזור.
א. האם רכב הסיור נחשב רשות נפרדת?
ב. האם היה מותר לי לצאת בכל אופן מהרכב, גם כאשר אין צורך מבצעי, בבחינת שהשבת מותרת לי בעת ביצוע משימת הסיור? אשמח לתשובתו של הרב לפי שיטת פסיקת ההלכה של הרמב"ם (במידה ויש הבדל בין השיטות)

קיימת סתירה לכאורה בדברי רבינו. מחד, השלמות האמיתית היא מהמין הרביעי. דהיינו, השגת המעלות ההגיוניות. מאידך, בהמשך מבאר רבינו הפסוק: "בזאת יתהלל המתהלל... עשה חסד ומשפט.... והיו הליכות אותו האדם אחר אותה השגה מתכוין בהם תמיד חסד צדקה ומשפט להתדמות במעשיו..." (ע"כ דברי רבינו) ולפי זה מחזיר אותנו לשלמות ברמה נמוכה יותר (מהמין השלישי), האמנם?