לכבוד הרב שלום וברכה.
ברצוני לשאול האם מותר להוציא רישיון בימי בין המצרים כאשר רק עכשיו אני מתחיל ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון אח"כ בזמן הקרוב לא יתאפשר לי.
תודה. נ.
ב. שלחתי שאלה לפני כשבוע אל הרב מרדכי פרומר אך עדיין לא קיבלתי תשובה. אני יודעש אין לזה כ"כ קשר אליך אבל אם תוכל לבדוק..... שלחתי אותה בשם - "מתבגר".
תודה שוב.

שלום רב, הננו זוג צעיר ורכשנו זה עתה מדיח כלים של סימנס, שעלותו 3,500 ש"ח. עתה מתברר לנו שרכישת זוג רשתות נוסף, על מנת להפריד בין רחיצה חלבית לבשרית (וכמובן שמדובר ברחיצה נפרדת ולא בו זמנית), עולה בחברה 1,000 ש"ח.
רציתי לדעת האם הכרחי לרכוש זוג נוסף של רשתות והאם לא ניתן בשום אופן להשתמש בזוג הקיים (שוב, ברחיצה נפרדת, כמובן) בלבד, על מנת לחסוך בהוצאה הגדולה כל כך? כל טוב, רחל.

לגבי תבלין רוזמרין, מה שכתב הרב להביא ראיה ממורנו הרב יוסף קאפח לגבי ביסבאס, לכאורה אפשר לחלק, שהרי בביסבאס הוא רוצה את החריפות לאכול רק מחמת חריפות מערבבו עם עוד ירק שיפיג את החריפות קצת. משא"כ לכאורה רוזמרין שבא בצמוד לתבשיל עיקרי כדי ליטת בו טעם. השאלה אם מבחינה מציאותית אנשים אוכלים רוזמרין כשלעצמו? דווקא לגבי קפה ראיתי בילקוט יוסף, הלכות שבת שיח (עמוד רמא) שכתב שמותר להערות מכלי ראשון על קפה קלוי כי הוא ראוי לאכילה בפני עצמו והביא עדות מהמהר"י פראג'י שאבקת הקפה ראויה לאכילה ואוכלי דרכים אוכלים ממנה. ויש שכתבו שאוכלים אותה עם סוכר (שו"ת חשב אפוד).

פרשת השבוע "נשא" כוללת את נושא המים המאררים האמורים לבדוק אשה החשודה בנאוף. במסכת סוטה בפרק תשיעי, כתוב שמרבו הרוצחים התבטלה עגלה ערופה, ומשרבו הנואפים בוטלו המים המאררים. ומי שאחראי לביטול המים המאררים הוא לא אחר מאשר רבי יוחנן בן זכאי הנתלה בפסוק מהושע הנביא (לא אפקוד על בנותיכן כי תזנינה ועל כלותיכן כי תנאפנה). השאלה שלי היא האם ביטול מצוות אלו (שהן מדאורייתא) איננו התאמה של התורה לרוח הזמן והוכחה שחוקי התורה ניתנים להתאמה לשינויים שחלים עם הזמן?

כבוד הרב,
למדנו בעבר וחיפשתי בספרי הלכה ובהם היה כתוב שאסור לנגן בשבת ושהסקסופון הוא מוקצה לנגיעה. אך גם למדנו שהלויים היו מנגנים בחצוצרות ושרים גם בימים טובים וכו'.. ולכן שאלתי - מדוע אסור לי לנגן בשבת אם פעולה זו היא רק להנאתי ולהנאת השומעים וזו לא מלאכה שיש בה מאמץ. עוד מעט מגיע חג שבועות - הייתי מעוניינת גם לדעת אם יש הבדל במוקצה בין חג לשבת ואם בזמן הזה אוכל לנגן כיוון שבאים לביתנו אורחים.
בתודה וכבוד רב תקוה אנגלהרד.

למה אשכנזים מברכים בורא פרי הגפן בסוף שבע הברכות והתימנים בהתחלה? מה הטעם?

לכבוד הרב שלום לפי המציאות הידועה היום אין בהזלפת בושם על בגד משום "הולדת ריח" מאחר ולמעשה שום דבר אינו נולד, אלא בסך הכל חלקיקי הבושם החליפו את מקומם ונמצאים בין אריגי הבגד במקום בתוך הבקבוק. האם ידיעה זו משנה את ההתייחסות לגדרי איסור "הולדת ריח"? ועוד, האם לפי הרמב"ם ישנו איסור בהולדת ריח? מדבריו בהלכות שביתת יו"ט אין זה חד משמעי מאחר ויתכן שדבריו הם רק על הולדת ריח בדרך עישון.

בס"ד לרב שלום,
השאלה שלי היא כזו, מהמשכורת שאני מקבלת אני יכולה להפריש צדקה ולתת אותה לאחד מקרובי משפחתי, שאני יודעת שאינו במצב כלכלי כ"כ טוב, כלומר הוא נשוי בעל משפחה ואני יודעת שהם קצת לחוצים בכסף, לא שמה שאני אתן זה כ"כ הרבה אבל האם זה אפשרי כי "עניי ביתך קודמים לעניי עירך" הם נחשבים כעניי ביתי? אנ יכולה לעשות את זה בסתר?
תודה רבה לרב על התשובה.

אבקש מכב' לפרט תשובה אם אפשר עם מקורות, בעניין מים של מזגן האם הם מוקצה מדין נולד, ואם הם כן מוקצים האם כאשר הם נוזלים לתוך בית כנסת וציבור צריכים להגיע והמים לא מפסיקים לנזול (מזגן 4 כוח) האם מותר לשים דלי כדי שהמים יזרמו לתוכו ולא לרצפה או שזה מבטל כלי מהכנו, והאם אולי זה כמו גרף של רעי, אבקש אם אפשר תשובה מפורטת. בברכת יישר כח שלמה

שלום רב. בננו הבכור נולד בשעטו"מ בשעה 1:30 בלילה שבין יום שני ליום שלישי, בין ז' לח' באייר. שאלנו מספר אנשים מתי עלינו לקיים את הפדיון, וקיבלנו מספר תשובות. נודה לרב אם יוכל להגיד לנו מתי בדיוק יש לערוך את פדיון הבן. באיזה יום, והאם לפני או אחרי שקיעה. (אמרו לנו יום רביעי ח' סיון / יום חמישי ט' סיון לפני השקיעה /אחרי השקיעה / כל יום שאחרי יום חמישי ט' סיון...)