דילוג לתוכן העיקרי

תחפושות בפורים: מה לא נהגו בתימן ומה עושים היום?

תוכן
אבותינו בתימן לא נהגו בתחפושות. במציאות שבה המנהג התפשט גם בקרב ילדינו, אין מוצעת גזרה כללית שהציבור אינו יכול לעמוד בה, אלא הכוונה לתחפושות בעלות משמעות חיובית. יש לשמור את גבולות הלבוש למבוגרים, לכוון גם את הילדים, להימנע מנזק וחטיפה ולשמור על שקט התפילה והמגילה.

הבשר נשאר בבית: מתי יש לחשוש שהוחלף?

תוכן
בשר שנתעלם מן העין עשוי להיות מותר כשיש סימן, טביעות עין ודאית או צרירה וחתימה. חשש החלפה בידי בעלי חיים נבחן לפי הגישה לבשר; חשש החלפה בידי עובד נבחן גם לפי האפשרות שהבעלים יחזרו וההנאה מן ההחלפה. מובאים סייגים להיעדרות ידועה ולשנת לילה קבועה, לצד כללי שמירה במטבח מוסדי ובמשלוח.

מה עושים בשמן שנותר מנרות חנוכה לאחר היום השמיני?

תוכן
השולחן ערוך פוסק לשרוף בפני עצמו את הנותר מן השמן שנצרך לשיעור ההדלקה. להבנתי בשיטת הרב משה בן מימון, אפשר להשתמש בשמן שנותר אף אם כבה הנר בתוך זמנו. ראוי במיוחד לתת אותו לאדם חסר אמצעים לשימוש של מצווה, כגון נר שבת.
תגיות

משלוח מנות בשנת אבל: שולחים וגם מקבלים?

תוכן
אבל בתוך שנתו חייב במשלוח מנות ובשאר מצוות פורים. לפי המנהג המוצג בתשובה, אין צורך למנוע ממנו קבלת מנות ואין להימנע מלשלוח אליו, ובפרט כשהמנות משמשות גם את בני הבית שאינם אבלים. ההבדלים בין מנהגי האבלות בפורים אינם פוטרים מן המצוות; אונן שטרם נקבר מתו הוא מקרה נפרד.

מה מברכים על סופגנייה שטוגנה בשמן עמוק ואחר כך נאפתה?

שלום לכבוד מו"ר.
השו"ע בסימן קס"ח סעיף י"ד כותב שפת שנחלטה ואח"כ נאפתה , דינה כפת גמורה וברכתה המוציא.
האם זהו הדין גם בסופגניות בימינו שמגיעות מטוגנות מהמפעל ואח"כ נאפות במאפיה ? ואם לא - האם דינם כמעשה קדירה שאפילו קבע עליהם סעודה ברכתם מזונות ובסוף על המחיה או שמא דינם כפהב"כ שאם קבע עליהם סעודה דינם לברך עליהם המוציא וברכת המזון? מה דעת הרמב"ם בנושא?
בברכה
תמיר חאזי (חריש)

מהו האיסור למלא את הפה שחוק בעולם הזה, וכיצד הוא קשור לחורבן ולשיבת ציון?

מה הפירוש למה שכתוב בגמרא, ברכות, לא, א, "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו"?

האם זו גם ההלכה?

האם זו הלכה גם לימינו, שהרי כתוב בתחילת הפרק "בשוב ה' שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".

והרי עם ישראל ברוך השם שב לציון?

מתי מותר לעבור לפני המתפלל לצורך, ומה דין מחיצה ביניהם?

שלום וברכה
הרמב"ם כתב בפשטות שאסור לעבור לפני המתפלל. אבל הוא לא פרט את פרטי הדין המסתעפים, שהאחרונים והשו''ע דנו בהם. שמעתי שמהרי''ץ אומר שאם הרמב"ם לא פרט, אנחנו הולכים לפי השו''ע.
למעשה מה הדין:
1. אם המתפלל מתפלל במעבר, אסור בעצם לעבור בו עד שהוא יסיים?
2. מה הדין אם יש מחיצה המפסקת ביני ובין המתפלל - המושבים של בית הכנסת? (הנפוצים, אלו שמחוברים להם סטנדרים מאחוריהם). האם ככה כל אחד חולק רשות לעצמו, ומותר לעבור לפניו?
3. מה הדין אם אני נרצך לנקביי - במקרה זה מותר לעבור ממש לפני המתפלל?

איזו הפטרה קוראים בשבת ראש חודש אלול בפרשת ראה לפי המנהגים השונים?

שלום כבוד הרב,
בע"ה השנה ראש חודש אלול עתיד להיות ביום שבת פרשת ראה.
לכן עלתה השאלה, איזו הפטרה קוראים בשבת?
עניה סערה, השמים כסאי או שמא אפילו מחר חודש כיוון שא' אלול ביום ראשון?
אשמח לתשובות בעניין למנהג הבלדי הספרדי והאשכנזי, כיוון שאני עתיד לקרוא הפטרה זאת בהיותי בלדי, בשבת עם ספרדים ואשכנזים.
תודה רבה

מה דין הכשרת כלי מבישולי גויים, וכיצד מחנכים ילד להמתנה בין בשר לחלב?

1 בקשר להלכה יומית, האם איסור בישולי גויים גורר בהכרח גם איסור כלים?
שאלה:
לפי הבנתי, השואל רצה לשאול אם הגוי בישל הכל, הדליק את הגז, עשה הכל, בבית של היהודי - מה קורה לגבי הכלים?
האם הכלים צריכים הגעלה?
לפי סימן קיג ביו"ד סעיף ח – כלי חייב הגעלה.
2 ילד מגיל 3 – איך לחנך אותו לבשר וחלב? כמה שעות המתנה?
 

Subscribe to שולחן ערוך