פתח הבית משקיף אל ההרים, אבל שער החצר פונה לרחוב שבו עוברים אנשים. היכן נכון להציב את החנוכייה? המפגש בין לשון המצווה לבין מטרתה פותח בירור בשיטות הראשונים, ומוביל לשאלה מעשית: מתי פרסום הנס מעניק עדיפות לחצר או לחלון על פני הפתח הסמוך לבית?
לפני ההדלקה, בחנו את הפתח והחלון מן הצד שבו עוברים האנשים: היכן הנרות ייראו יותר? האזינו לבירור המלא כדי להבין את ההבדל בין מקום ההדלקה העדיף לבין התנאים המעכבים את המצווה.
שני פתחים ושאלה אחת: היכן מתפרסם הנס?
אדם המתגורר ביישוב בשומרון שאל: פתח ביתו פונה לכיוון ההרים, ואילו פתח החצר פונה לרשות הרבים. האם יניח את החנוכייה ליד פתח הבית, אף שאין שם עוברים ושבים, או בפתח החצר הפונה לרחוב? התשובה היא שיניח בפתח החצר. אולם כדי להבין את ההכרעה עלינו לעמוד על הספק שהביא לשאלה, ועל פירושי הראשונים למצווה להניח נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ.
פירוש רבי שלמה יצחקי לעומת בעלי התוספות
רבי שלמה יצחקי מפרש שההנחה בפתח הבית מבחוץ היא בתוך החצר, ולא ברשות הרבים. אפשר להבין שלפי כיוון זה יש חשיבות לקרבת הנר לבית ולזיהויו עם המדליק. אם מרחיקים את ההדלקה עד לפתח החצר, ייתכן שלא יהיה ברור למי שייך כל נר. זהו הסבר אפשרי לשיטתו, ולא נימוק מפורש שאפשר לקבוע בוודאות מתוך לשונו.
ההבדל בין הפירושים עולה גם בדין נר שיש לו שתי פתילות ועולה לשני בני אדם. כיצד משתלבת הדלקה משותפת כזאת עם הדרישה להניח את הנר משמאל לפתח? רבי שלמה יצחקי מפרש שמדובר בנרות של הידור, כגון הדלקה לכל נפש בבית, ולא בשני נרות הממלאים את עיקר חובתן של שתי משפחות. בעלי התוספות אינם מגבילים כך את הדין, ומפרשים שהוא מועיל גם לעיקר המצווה.
לפי בעלי התוספות, ההוראה להניח בפתח הבית נאמרה בבית שפתחו סמוך לרשות הרבים. כאשר לפני הבית יש חצר, ופתח החצר הוא הפונה לרשות הרבים, מניחים את החנוכייה בפתח החצר. אין הכרח להבין את לשון פתח הבית כהוראה להישאר ליד הפתח הפנימי כאשר רחוק ממנו נמצא המקום שבו יראו העוברים את הנרות.
השולחן ערוך מפרש את החלוקה
השולחן ערוך מבחין במפורש בין המצבים: בבית הפתוח לרשות הרבים מניחים בפתח הבית, וכשיש חצר לפני הבית מניחים בפתח החצר. מי שדר בעלייה ואין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניח בחלון הסמוך לרשות הרבים. לפי פסיקה זו, אין ספק בתשובה לשואל: פתח החצר הפונה לרשות הרבים עדיף על פתח הבית הפונה אל ההרים.
מה ניתן ללמוד מלשון הרמב״ם?
הרמב״ם, בהלכות מגילה וחנוכה בפרק הרביעי, כותב שמניחים את הנר על פתח הבית מבחוץ, בטפח הסמוך לפתח ומשמאל לנכנס, כדי שהמזוזה תהיה מימין ונר חנוכה משמאל. הוא מוסיף שהדר בעלייה מניח בחלון הסמוך לרשות הרבים. הרמב״ם אינו מפרש כאן את החלוקה בין בית שיש לפניו חצר לבית הפתוח ישירות לרשות הרבים, ולכן עצם הסתימה עדיין טעונה בירור.
מצד אחד, הרמב״ם פוסק שנר בעל שני פיות עולה לשני בני אדם, ואינו מגביל זאת לנרות של הידור. לכאורה יש בכך כיוון כפירוש בעלי התוספות. מצד אחר, בפירוש רבותינו בתימן מדובר בשתי משפחות הגרות בשני אגפים של אותו בית ויוצאות דרך פתח משותף. שתיהן יכולות להשתמש בנר המונח משמאל לאותו פתח, ולכן מן הדין הזה לבדו אין הוכחה שהרמב״ם מתכוון גם לפתח החצר. עם זאת, למדנו שאין צורך שכל נר יהיה מסומן באופן חיצוני ומזוהה עם משפחה מסוימת.
גם דין הדר בעלייה מחזק את כיוון פרסום הנס כלפי רשות הרבים: לדר בעלייה נקבע חלון הפונה אליה. מסתבר שגם ההנחה הרגילה של הדר למטה מתוארת בבית הסמוך לרשות הרבים, ולא בפתח פנימי המנותק ממנה. אין זו ראיה יחידה מכרעת, אך היא מצטרפת לבירור הכולל.
ראיה נוספת עולה מדין חצר שיש לה פתחים בשתי רוחות, שבה מחייב הרמב״ם שני נרות כדי שהעוברים בצד אחד לא יחשדו שלא הדליקו. מלשונו אפשר להבין שמדובר בחצר רגילה שיש בה כמה בתים ודיירים. כיוון זה מאפשר לראות בפתח החצר מקום הדלקה למשפחות שונות, בלי להתנות שכל נר יוצמד לזיהוי נפרד של ביתו. גם כאן לשון הרמב״ם נבחנת כראיה המצטרפת לאחרות, ולא כאמירה מפורשת המבטלת כל ספק.
חלון בולט לעומת פתח שאין בו עוברים
מצירוף הדברים נראית נטייה לפרש את הרמב״ם כשיטת בעלי התוספות, ולכן גם לפי הרמב״ם יש להשיב לשואל שיניח בפתח החצר הפונה לרשות הרבים. ואף אם נותר ספק בביאור השיטה, יש לחזור לטעם המצווה: במקום שיש בו אפשרות לפרסום הנס גדול יותר, יש לתת לה עדיפות.
כך גם בבית שפתחו אינו נראה לעוברים, ואילו חלון שלו פונה לרשות הרבים ונמצא בתוך עשרים אמה: ודאי שיש מקום להעדיף את החלון שבו הנרות נראים יותר. ההעמדה מול המזוזה היא מעלה, אך אינה תנאי המעכב את המצווה, כפי שעולה גם מדין הדר בעלייה. אין להסיק מכך שמי שהדליק בפתח ביתו הנסתר לא יצא ידי חובה. אף אדם הגר לבדו במדבר, ואין סביבו עוברים ושבים, מניח את הנר בפתח ביתו משמאל. השאלה היא על העדיפות כאשר לפניו שתי אפשרויות, ואחת מפרסמת את הנס יותר מחברתה.
מסקנת הדברים
כשפתח הבית פונה למקום שומם ופתח החצר פונה לרשות הרבים, יש להניח את החנוכייה בפתח החצר. כך מפורש בשולחן ערוך, וכך נראית גם נטיית שיטת הרמב״ם מתוך צירוף הראיות. כאשר חלון הפונה לרשות הרבים בתוך עשרים אמה מפרסם את הנס יותר מן הפתח, יש לתת לו עדיפות. יש להבחין בין בחירת המקום העדיף לבין פסילת הדלקה שנעשתה בפתח הבית.
היכן מדליקים כשפתח הבית פונה להרים ופתח החצר פונה לרחוב?
יש להניח את החנוכייה בפתח החצר הפונה לרשות הרבים. כך מפורש בשולחן ערוך בעקבות בעלי התוספות, וכך נראית גם נטיית שיטת הרמב״ם מתוך צירוף הראיות שבשיעור.
מה ההבדל בין פירוש רבי שלמה יצחקי לפירוש בעלי התוספות בעניין מקום ההדלקה?
רבי שלמה יצחקי מפרש את ההנחה בפתח הבית מבחוץ כהנחה בתוך החצר. בעלי התוספות מבארים שבבית הפתוח לרשות הרבים מניחים בפתח הבית, אך כשיש חצר לפניו מניחים בפתח החצר הפונה לרשות הרבים.
האם הרמב״ם כתב במפורש להדליק בפתח החצר?
בדין מקום ההדלקה הרמב״ם מזכיר את פתח הבית ואינו מפרש את החלוקה בין בית שיש לפניו חצר לבית הפתוח לרשות הרבים. מן הצירוף של דין נר בעל שני פיות, דין הדר בעלייה ודין חצר בעלת שני פתחים נראית נטייה לפרשו כבעלי התוספות; אין להציג זאת כלשון מפורשת שאין בה ספק.
האם נר אחד בעל שתי פתילות יכול לשמש שתי משפחות?
הרמב״ם פוסק שנר בעל שני פיות עולה לשני בני אדם גם לעיקר המצווה. לפי פירוש רבותינו בתימן המובא בשיעור, מדובר בשתי משפחות הגרות באותו בית ויוצאות בפתח משותף. לכן דין זה לבדו אינו מוכיח שמקום ההדלקה הוא פתח החצר, אך הוא מלמד שאין צורך לסמן על כל נר לאיזו משפחה הוא שייך.
מתי יש עדיפות לחלון על פני פתח הבית?
כאשר הפתח אינו פונה למקום שיש בו עוברים ושבים, והחלון פונה לרשות הרבים ונמצא בתוך עשרים אמה, יש לתת עדיפות לחלון שבו פרסום הנס גדול יותר. אין זו קביעה שכל הדלקה בפתח נסתר פסולה.
האם ההנחה מול המזוזה מעכבת את מצוות נר חנוכה?
לא. ההנחה משמאל לפתח, כשהמזוזה מימין, היא מעלה אך אינה תנאי מעכב. דין הדר בעלייה, המניח בחלון הסמוך לרשות הרבים, מראה שאין להתעקש על הפתח כאשר אפשרות אחרת עדיפה לפרסום הנס.
היכן מדליק מי שגר לבדו במקום שאין בו עוברים ושבים?
הוא מניח את החנוכייה בפתח ביתו משמאל. היעדר עוברים ושבים אינו מבטל את חובת ההדלקה; העדיפות למקום שיש בו פרסום רב יותר נאמרת כאשר קיימות כמה אפשרויות למקום ההדלקה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מדוע הלכות חנוכה פותחות במלחמת החשמונאים ונחתמות בשלום הבית?
כיצד תדליק נרות חנוכה משפחה מפונה כשהאם והקטנים בבית הסבים, האב במילואים והגדולים בישיבה?
משפחה מהדרום, שאינה מתגוררת כעת בביתה - האישה והקטנים עברו לבית הוריה במרכז, הילדים הגדולים נמצאים בישיבה, והבעל במילואים.
זה פחות או יותר מקום משכנם הקבוע, חוץ מגיחות קטנות לביתם המקורי כדי לתחזק אותו או לרענן ציוד הנדרש לבית ההורים.
אפשר לציין גם, שמכיון שכך, ברירת המחדל של הילדים בחוזרם מהישיבה או של הבעל בחופשותיו מהצבא היא קודם כל אל בית הסבא והסבתא...
שלושה ספרי תורה בשבת אחת: מה קודם ומה מפטירים?
מתי מדליק העובד במשרד נרות חנוכה בברכה, ומה כשבני הבית מדליקים בבית?
אני מסיים לעבוד מאוחר ומדליק נרות חנוכה במשרד .
האם נדרש להדליק גם בבית?
הגיע סמוך לסיום זמן הדלקת נרות חנוכה: האם יקדים ערבית או הדלקה?
מי מברך על נר חנוכה — ומה קודם כשאין די כסף?
שמן שנותר מנרות חנוכה: מה מותר ומה דינו של שמן שכבה?
האורח השתתף בשמן אך נעדר מההדלקה — האם יצא ידי חובה?
היכן להדליק נרות חנוכה כשהרוח ומזג האוויר מקשים על הדלקה מחוץ לבית?
כבוד הרב שלום!
הנה אנו מתקרבים לקראת חנוכה, וברצוני לשאול על מנת שאוכל להתארגן כראוי.
אני יודע שהמצווה היא להדליק פתח הבית מבחוץ. אך דבר זה לא פשוט עבורי משתי סיבות.
אחת: אנו גרים בארצות הברית בניו ג'רסי, ובזמן זה קר מאוד בחוץ, ורבים מן ימי החנוכה נושבת רוח עזה אשר אי אפשר כמעט להדליק נר. וגם כאשר אין רוחות, על כל בני המשפחה לצאת החוצה עם מעילים, ולעמוד בחוץ בקור למספר דקות. בנוסף, אשתי חוששת לשריפה אם נשאיר נר דולק בחוץ.
כיצד מחלקים נרות חנוכה כשאין די לכולם להדר, ואיך מבדילים בין נרות של מדליקים שונים?
1. האם עני צריך להשאיל או למכור כסותו לנר אחד בלבד לכל יום או שחייב להשיג כמות נרות שתספיק להדלקת מהדרין מן המהדרין?
2.אם יש לפלוני נרות בצמצום ולאלמוני אין שמן כלל האם מוטב שפלוני ידליק נר אחד בכל לילה וכך יוכל לתת נרות לחבירו או שפלוני ידליק מהדרין ושחבירו לא ידליק כלל?
3.למי שיש לו 13 נרות בלבד כיצד אמור להיות סדר ההדלקה שלו? נר אחד כל יום? מהדרין מן המהדרין האופן שידליק על הסדר עד שישאר לו נר אחד לכל יום?