מותר להדליק נרות ריחניים לחנוכה, משום שאיסור ההנאה שנידון חל על אור הנר ולא על ריחו. מכאן נפתח בירור רחב יותר: מדוע שמנים הפסולים לנר שבת כשרים לחנוכה, מה משמעות הדלקה עושה מצווה, וכיצד נבדלת שיטת הרמב״ם מדין השמן שנותר ביום השמיני בשולחן ערוך.
האזינו להבחנה בין אור, ריח וגוף השמן — ולבירור השיטות בדין השמן שנותר מנרות חנוכה.
האיסור הוא באור הנר, לא בריחו
נרות ריחניים מותרים למצוות נרות חנוכה, ואין לאסור את ההנאה מריחם רק מפני שהם נרות מצווה. האיסור שנאמר בנר חנוכה הוא להשתמש באורו. הריח אינו השימוש באור, ואין לערבב בינו לבין הנאה מן התאורה. המסקנה נאמרת גם בזמן שהנר דולק בתוך שיעור ההדלקה.
בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ד, הלכה ו, פוסק הרמב״ם שכל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, גם כאשר השמן אינו נמשך היטב אחר הפתילה והאור אינו עולה יפה. בין השמנים שנזכרו בדיון התלמודי נכלל גם שמן ריחני. כשרותו מתיישבת עם ההבחנה בין האור, שהשימוש בו אסור, לבין הריח.
מדוע נר שבת שונה?
נר שבת מיועד לשימוש באורו. כאשר השמן או הפתילה אינם דולקים יפה, עלול אדם לבוא לתקן את הנר בשבת. משום כך נידונו הגבלות על השמנים והפתילות של נר שבת. בנר חנוכה אסור ממילא להשתמש באור, ולכן אין אותו חשש המבוסס על רצונו לשפר את התאורה לצורכו. מכאן כשרותם של שמנים ופתילות גם בליל שבת שבתוך חנוכה.
בשולחן ערוך ובהגהה עליו נזכרו גם מעלת שמן הזית ושמנים שאורם זך ונקי, וכן מנהג ההדלקה בנרות שעווה. אלה שיקולי מצווה מן המובחר ואיכות האור, ואינם סותרים את הדין היסודי שכל השמנים והפתילות כשרים. בהגהה נזכר שהיתר זה בליל שבת הוא כאשר נותנים בנר רק כדי שיעור מצוותו. תנאי הכמות נשמר לצד ההבחנה בין נר שבת לנר חנוכה.
גם שימוש קטן באור נשאר אסור
אסור להשתמש באור נרות חנוכה בין בחול ובין בשבת, אפילו לבדוק מעות או למנותן. בשולחן ערוך נזכר איסור גם על תשמיש של קדושה, כגון לימוד תורה לאור הנר, ולצדו דעה המתירה שימוש של קדושה. אין לייחס את ההיתר לכל הדעות.
נזכר מנהג להדליק אור נוסף, כדי שאם ישתמשו באור יהיה השימוש באור הנוסף. בהגהה נזכר השמש שבו מדליקים את הנרות. עניין זה נועד לשימוש באור ואינו ראיה לאיסור בריח; השאלה על נר ריחני עומדת בפני עצמה. גם גדרי הריח במקדש והחשש למעילה שנזכרו שם אינם מועתקים אוטומטית לנרות חנוכה.
הדלקה שכבתה: התנאי קודם למסקנה
לפי הרמב״ם, הדלקה עושה מצווה, ואם הנר הודלק כדין ואחר כך כבה אין זקוקים להדליקו מחדש. יש לתת שמן כשיעור הנדרש ולהדליק במקום שבו ההדלקה יכולה להתקיים. אין מדובר במקום שבו הנר צפוי להיכבות מיד, ואין ללמוד מן הדין שמותר מלכתחילה להשמיט את תנאי ההדלקה.
לאחר שההדלקה נעשתה כראוי, אין מודדים בדיעבד אם הנר דלק שתי דקות, חמש דקות או כל חצי השעה כדי לקבוע שהמצווה לא התקיימה. אם ירצה לשוב ולהדליק בלי ברכה זהו עניין אחר; אין להפוך רצון זה לחיוב מחודש שנאמר בשיעור.
גוף השמן והשמן שנותר ביום השמיני
האיסור להשתמש באור אינו הופך מעצמו את גוף השמן לאסור בכל הנאה. הוצגה דוגמה של שמן שיש בו יותר מן השיעור הנצרך, ואדם מבקש לקחת מן העודף לצורך אחר. נקודת ההבחנה היא שהשימוש בגוף השמן אינו שימוש באורו; אין להסיק מכך היתר להפחית מלכתחילה מן השיעור הנדרש למצווה.
לפי ההבנה שנמסרה ברמב״ם, גם כאשר הנר שהודלק כראוי כבה בתוך חצי השעה, מותר להשתמש בשמן שנותר, מפני שאין בו קדושה עצמית והמצווה כבר התקיימה. זו עמדה שנתבארה בשיטתו, ולא נוסח המוסכם על כל הפוסקים.
לעומת זאת, השולחן ערוך פסק איסור הנאה בשמן שנותר מן ההדלקה ביום השמיני. הרמב״ם לא הביא דין כזה. נשאלה השאלה מדוע אין דינו ככל דבר שהוקצה למצוותו, שאסור בשעת המצווה ומותר לאחריה. הובא הסבר שלפיו החמירו בשמן בדמיון לשמן המקדש, אך גם הסבר זה עורר שאלות, וביאור הדין המיוחד נשאר צריך עיון. אין למחוק את פסק השולחן ערוך מפני הקושיה עליו.
גם לשיטת השולחן ערוך נראים הדברים שאין איסור בריח הנר בזמן הדלקתו. בדיון בגוף השמן נשמר ההבדל בין לאחר המצווה לבין הדין המיוחד של מותר השמן ביום האחרון. ההיתר הברור שניתן בשאלה על הריח אינו הכרעה לבטל את כל דיני השמן שנותר.
מסקנת הדברים: מותר להשתמש בנר ריחני לחנוכה וליהנות מריחו; אסור להשתמש באור נר המצווה. בהדלקה שכבתה ובשמן שנותר יש לשמור על תנאי ההדלקה ועל ההבחנה בין הרמב״ם לשולחן ערוך. הקושיה על איסור מותר השמן ביום השמיני נשארת לבירור, ואינה משנה את ההכרעה בעניין הריח.
האם מותר להדליק נר ריחני לחנוכה וליהנות מריחו?
מותר להדליק נר ריחני לחנוכה, ואין לאסור את ההנאה מריחו מכוח איסור השימוש באור הנרות. ההבחנה היא בין אור הנר לבין ריחו, והיא נאמרה גם בתוך זמן ההדלקה.
מדוע שמנים הפסולים לנר שבת כשרים לנר חנוכה?
בנר שבת משתמשים באור, וכאשר הדלקתו אינה יפה קיים חשש שיבואו לתקנו. בנר חנוכה אסור להשתמש באור ממילא, ולכן אין אותו חשש המבוסס על שיפור התאורה לצורך שימוש. לצד הכשרות נזכרו גם שיקולי מצווה מן המובחר ותנאי ההגהה בליל שבת, שנותנים בנר רק כדי שיעור מצוותו.
האם מותר ללמוד תורה או למנות כסף לאור נרות חנוכה?
השימוש באור נרות חנוכה אסור אפילו לבדיקה או מנייה של מעות. בשולחן ערוך נזכר איסור גם על שימוש של קדושה כגון לימוד תורה, ולצדו דעה המתירה שימוש כזה. היתר הריח אינו היתר להשתמש באור.
האם חייבים להדליק שוב נר חנוכה שכבה בתוך חצי שעה?
לפי הבירור ברמב״ם, אם הנר הודלק כראוי, עם השמן הנדרש ובמקום שבו ההדלקה יכולה להתקיים, כיבויו לאחר מכן אינו מחייב הדלקה נוספת. אין ללמוד מכך היתר להדליק מראש במקום שבו הנר צפוי להיכבות מיד או בלי השיעור הנדרש.
האם היתר הריח מתיר גם כל שימוש בשמן שנותר?
היתר הריח אינו מכריע את כל דיני השמן שנותר. לפי ההבנה שנמסרה ברמב״ם, לאחר שהדלקה כראוי כבתה מותר להשתמש בשמן. השולחן ערוך פסק דין מיוחד האוסר את מותר השמן ביום השמיני; ביאורו נשאר צריך עיון בשיעור, אך הפסק לא בוטל.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
אתרוג כשר אך פחות מהודר אסתטית, מה עדיף? ובירורים נוספים בדיני סוכה וארבעת המינים
האם חייב לחזור ולישן בסוכה לאחר שפסקו הגשמים?
האם חוזר ומברך שהחיינו על ישיבה בסוכה כשהנסיבות יאפשרו זאת למרות שברך שהחיינו ביום הראשון של החג?
היש להקפיד על רציפות המשולש של ההדס או ניתן לקטום העלים השוטים אשר "שוברים" הרצף של המשולשים?
גילוח בחול המועד
שלום לכבוד הרב ,
אפשר לדעת מה המקורות שמותר להיתגלח בחול המועד ?
יציאה לחוץ לארץ
לק"י
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול האם מותר לצאת לחו"ל אם בדעתו לחזור?
תודה.
היש איסור "לא תחנם" במתן מעמד ריבוני מיוחד לשגרירויות? היש איסור לשמוע אף דברי שבח מכומר?
הרב רצון ערוסי מצנן את ההתלהבות על מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים ומסביר כי מדובר בהכרח בל יגונה שיש לצרף לו הסברה על ייחודנו הלאומי
שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
האם רשאים לקרוא במגילת אסתר שהועברה בירושה מדורי דורות למרות החשש לפיסולים שבה?
האם דיני מגילת אסתר הושוו בכל לדיני ס"ת?
באילו נסיבות ניתן להקל במגילה שלא כדיני ס"ת אם לכתחילה או בדיעבד?
מהן הדברים שיש להקפיד בכשרות המגילה במיוחד בקריאה בציבור?
האם מותר לגזוז ציפרניים ביום חמישי להיות וגדילתן תחל בשבת ?
ילמדנו רבינו כיצד עלינו לנהוג בדין גזיזת ציפרניים ביום חמישי עקב פסיקת הפוסקים השונים שלא לגזוז בגלל שמתחילות לצמוח ביום שבת .והאם תספורת שיער הראש דינו כן .כפי שידוע לכל כי גופו של האדם תמיד הוא עובד ואינו מפסיק מליצור את הלך החיים . ומאי נפקא מינא לעינין זה? ואולי יש בימינו תשובה מדעית לנושא זה .
נוסחים שונים + בית הדין הגדול+פינוי זבל אורגני בשבת
1. בעבר, כשנסעתי ברכבת בין ירושלים ותל אביב אני התפללתי במניין שהיה קיים בקרון אחרונה של הרכבת. המניין היה מעורבב עם העדות (רוב מהם אשכנזים וספרדים). כמה פעמים הייתי את הש"צ ודאגתי ללא בלבל אנשים שלא הכירו את הנוסח תימני. (לפי העורך באמצע הקדושה) ובעמידה אני הייתי להתחיל בנוסח שלנו ולהחליף לנסוח אחרת רק בשביל הקדושה ולחזור לנוסח תימני ולהמשיך עד סוף. רציתי לדעת האם יש איסור בדבר כזה?