דיני ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש)
נושאי משנה:
האם דין תורה? האם מדרבנן?
האם יש לומר קדיש לפניהם או לאחריהם?
האם קטן יכול לעלות בהן?
מקורות:
גמרא, מסכת מגילה, דף כ"ט, ע"א עד דף ל' ע"ב
הרמב"ם, הל' תפילה פרק יג
פרשות יתרו-משפטים מלמדות על משפט צדק ביחיד ובכלל
פרשת משפטים פותחת בפסוק, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, באות ו' שמחברת פרשה זו לקודמתה, יתרו, שיש בה עשרת הדברות.
אבל לפני עשרת הדברות נאמר, ושפטו את העם בכל עת. וכך יוצא, שלפני עשרת הדברות נזכר המשפט. ואחרי עשרת הדברות נזכר המשפט. חז"ל המשילו ענין זה למטרונה שמהלכת, ומימינה נושאי כלי נשק. ומשמאלה נושאי כלי נשק.
קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
המסר התורני הערכי - חופש הביטוי, כן! חופש השיסוי, לא!
פרשת קורח, מחלוקות בישראל
בענין השתטחות כלב על קברות האבות, נקוד רבא במסורת תימן
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?
יתרון משפט התורה בהיותו מעודד ומטפח חיים ערכיים
השיעור בהשראת פרשת השבוע "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..."
בענין אין ה' גוזר על עשיית מצוה
לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."