מורה נבוכים
שלום לכבוד הרב,
בתי שלחה לי את הציטוט הבא:
"מה שהאדם הצדיק השלם ישר המעשים ירא החטא ביותר, באים עליו ייסורים גדולים תכופים ברכושו ובניו וגופו, לא בחטא המחייב כן."
-מתוך מורה נבוכים לרמב''ם, פרק כב
ומאד נבהלה ואמרה למה אז צריך להיות צדיק? האם באנו לפה לסבול?
מה אני עונה לה?
בברכה,
עד שלא ידע: גבול השתייה וסוד ההשגחה
תוכן
לשון הרמב״ם על שתייה ושינה מתפרשת בשיעור כעצירה כשהראש מכביד, כדי להפיג את השכרות ולא לאבד את הדעת. השמטת הביטוי בין ארור המן לברוך מרדכי מתבארת כפתיחה לקריאה אגדית ואמונית, ולא כאמת מידה כמותית: להכיר בגבולות הבנת ההשגחה, להודות על הישועה ולחדש את הזהות היהודית.