שלום לכבוד הרב.
השאלות הראשונות יוצאות מנקודת הנחה שאין מחילים את הכלל של דינא דמלכותא על הנושא (מצאתי מחלוקות בדבר). השאלות:
1. האם ישנו מעמד מיוחד של פטור מפירעון חובות לפושט רגל (מזכיר את המשנה בכתובות פרק י"ג...) ומה המקור לכך?
2. אם כן, מי נחשב וממתי נחשב אדם לפושט רגל - מהם התנאים לכך ומהו המקור ההלכתי?
3. לגבי חברה בע"מ ובהנחה שיש אישיות משפטית נפרדת גם ע"פ ההלכה, האם ההנחה הזו תגרור ציות לדין הישראלי בדבר מהות חדלות הפירעון או שמא יש מקום לחדלות פירעון הלכתית?
4. אם ישנה חדל"פ הלכתית, מהם התנאים לה ומה המקור?
תודה

לק"י שלום לכבוד הרב,
במסגרת עבודה שאני עושה, ברצוני לשאול, האם צילומי רנטגן של אדם שנפצע או נפגע יכולים להוות שיקול משפטי? לדוגמא: שיקולים כספיים (כמה הפוגע צריך לשלם לנפגע), להפליל או לזכות מישהו שחשוד בפגיעה פיזית על סמך תוצאות צילום רנטגן וזיהוי סוג הפגיעה.
תודה רבה.

שלום לכבוד הרב.
במידה ואני יודע בוודאות על אדם אשר נוהג בזמן פסילה האם עלי לדווח על כך לרשויות?
תודה וחג סוכות שמח

לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א, ידידה טובה שלי צריכה להגיש עבודה בדיני פיטורין, במגרת קורס העוסק בדיני ממונות. הבעיה היא, שהיא אינה יודעת כיצד למצוא מאמרים בנושא. האם כבוד הרב יוכל להפנות אותה למאמרים כלשהם בנושא דיני פיטורין? או מקורות שניתן להיעזר בהם הן במציאת מאמרים והן בכתיבת העבודה בכלל?
בתודה ובברכה, וחג שמח.

שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!

אני בוועד ביכ"נ בקרית אתא, לצערי היה מקרה אלימות בבית הכנסת של מתפלל מועד שבעברו מקרים דומים של הטלת אימה, עקב כך התקבלה החלטת אגודה בתמיכת הוועד שכל מתפלל שינהג באלימות גופנית כלשהי תשלל זכותו לתפילות ועליות לתורה למשך שנה אין מוכרים לו ואין מזמינים אותו, לדאבון לב באותו שבוע שהחלטה התקבלה והיתה אמורה לחול עליו נפטרה אימו ובגלל רגישות הוחלט לא להפעיל ענישה בשלב זה, לאחר כחודש התרחש מעשה אלימות נוסף בבית הכנסת בין 2 מתפללים מבוגרים שאחד קלל והשני הדפו קלות כדי להרחיקו אולם בגלל שעמידתו לא היתה יציבה מלכתחילה נפל ושבר את עצם הירך, על פי עדים לא היתה כוונה לפגיעה והפוגע מתחרט ומבקש סליחה מכל

קודם כל רק להגיע לשאול את השאלה האתר נעשה פרוץ. צריך לראות שעה תמונות של נשים ופרסומות. בשביל לפרסם תרומה לבת 'ישראל' שמים תמונה גדולה של דוגמנית גויה שכולם יראו... ומשמאל פרסומות, וכשפותחים ת'אתר קודם כל מול העיניים... זוועה. אוי לי. השאלה לכבודו בדיני בתי דינין. למדתי קצת שאסור לדון היום למשל חבלות אונס גניבה מפתה ועוד ועוד. צרה גדולה. מציק לי איפה הצדק בזה שמאז חורבן הבית מצד אחד אפילו הגוים מצווים להעמיד בתי דין ולנו אסור. לבית דין חילוני אסור ללכת אם פגעו בך או גזלו או דינים בין איש לרעהו והרבנים - לא דנים. כך 2000 שנה? מלבד נושאים שוליים שבהם הרבנים נחשבים כ'הדיוטות'?

שבוע טוב, מהם הגישות העיקריות בהלכה לסוגיית מאסר כנגד חוב, בעיקר כאשר מדובר המאסר של חסר אמצעים כתוצאה מחוסר יכולת לשלם כדוגמת הוצאה לפועל של ימנו? האם ישנם מקורות אשר מדברים הלכתיים אשר עוסקים בסוגייה זו?

אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?