אני יהודי אשכנזי המתפלל בבית כנסת אשכנזי ואת בית הכנסת מנהיג רב, תלמיד חכמים. לאחרונה שמעתי מחבר תימני שרב תימני פסל רב אחר בטענה שאינו אומר "בריך שמיה". נדהמתי, בבית הכנסת שלנו אין אומרים "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה. האם כל מי שאינו אומר אכן יש בו פיסול? אודה לרב אם ישיב לי תשובה ברורה.

יורנו רבנו, האם יכול להיות שלפני מו"ר ועט"ר גאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל לא היו מונחים כתבי היד של הרמב"ם וכשהוא ציטט מהרמב"ם הוא התכוון לדפוסים, או שכל פעם שמורנו מהרי"ץ הסתמך על רמב"ם הוא התכוון לרמב"ם המדוייק (לפחות שהיה לפניו) מכתבי היד ולא על פי הנדפס. יורנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

שלום לכבוד הרב,

לק"י אני בעל משפחה וגר בשכונה מסורתית מה שחסר לי זה קהילה תימנית ומגובשת האם הרב מכיר קהילה כזאת באזור השרון/מרכז?

שלום לכבוד הרב שליט"א.

שלום למארי, האם צריך לחזור למנהג אבותינו ולא ללבוש מכנסיים, כי אם "קמיץ" והיא אותה שמלה שלבשו אבותינו בתימן?

באבות דרבי נתן מסופר בקיצור על דרך יוצרתה של כת הצדוקים שאר שלט תקופה מסוימת בעם ישראל, שלטון כמעט מוחלט - המלכות, הכהונה, הסנהדרין וחלק ניכר מהעם היו צדוקים. תחילת המהלך הוא בטענה "אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? "- אין עבודה בלי שכר. שהיא טענה נכונה לעצמה. אלא שמדבריו של אנטיגנוס איש סוכו "היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" לא מתחייב שאין שכר, ההפך, הוא אף נתן עצה כיצד לקבל שכר כפול: "ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא". מכאן, מסתבר, שטענה המוצגת - "אין עבודה בלי שכר"- טענת כיסוי היא. הטענה האמיתית לכן - "שכר לעתיד לבוא אינו שכר".

לכבוד הרב ר' רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! בשבת האחרונה, הוזמנתי להתפלל שחרית בבית כנסת בו אני רגיל להתפלל ולפתוח ספר תורה שנים רבות. בבית כנסת זה, רגילים להתפלל שאמי ובלדי, כלומר, כל אחד קם ומתפלל את תפילתו. מכיוון שאין נוסח אחיד, וכל אחד מתפלל כדרכו, לאחרונה דילגתי על המילים: "ה' אלוהיכם אמת". וכן עשיתי גם השבת, אלא שלפתע, קם אדם בכעס ויצא מבית הכנסת בהפגנתיות. פעם אחרת, אדם אחר קם וגם הוא דילג על המלים, והוא העיר לו באמצע התפילה והחזן נרתע ממנו וחזר. יש לציין שכל הציבור חוץ ממנו לא הביעו התנגדות לשינוי זה (ויש אף ששמחים לקבל מנהגי אבות קדמונים) וכולם משתדלים לכבד איש את רצונו של חברו.

לק"י לכבוד הרב ערוסי שלום
א. האם מותר לשבת במיוחד כשני עייף רגל על רגל, לא בצורה פראית, אני שואל כי ראיתי את הילקוט יוסף מקפיד ע"ז, אבל רבותינו הציונים לא חוששים לזה, מה דעת הרב?
ב. יש הלכות שנהגתי לאיסור ועשיתי 3 פעמים אבל אז הודיעו לי שלתימנים מותר ואז אחרי זה היססתי אם להקל בזה ובינתיים המשכתי לנהוג לאיסור, אבל עכשיו החלטתי שאני רוצה ללכת לפי מנהגי תימן המקוריים, האם אני צריך לעשות התרת נדרים על דברים אלו? (יש לציין כי הייתי שאמי, וקשה להחליט לפי מי ללכת).
ג. האם הר' קאפח לפעמים חולק על הרמב"ם?

שבוע טוב קראתי בספר הליכות תימן על תרופות סבתה שהיו מכינים בתימן וכל מיני מרקחות שאלה שלי היא אך הסתדרו עם נושא הכשרות בהכנת התרופות אילו ושימושם ?.
תודה מראש