לא בשמים היא
לכבוד הרב האם לפי הרמב"ם תועיל רוח הקודש או בת קול להכריע במחלוקת הלכתית ששתי הכתות החולקות שוות בחכמה ובמניין?
לכבוד הרב האם לפי הרמב"ם תועיל רוח הקודש או בת קול להכריע במחלוקת הלכתית ששתי הכתות החולקות שוות בחכמה ובמניין?
אני מתפלל בבית הכנסת זו בקביעות כ4 שנים. היא קרובה לביתי שאלתי בנושא שליח ציבור. רוב המיתפללים עמי ארצות (או בלשון אחרת באים לשבת לא יודע משאר השבוע רוב השבוע אולי 4 או 5 מהבית הכנסת באים לשחרית שזה המבוגרים מנחה וערבית אולי 7 ) יש לנו חזן לא לגנאי חלילה. עם זקן עם כובע וחליפה (במחילה על הפירוט לא לגנאי) לציבור זה עושה רושם לא חשוב מה ןלמה קורה בתורה יפה. מיום שאני שמה תמיד הוא מיתווכח עם הגבאים על הכסף. בשבת הוא בא רק בשבת יום שישי הוא לא בא. נותן לכל פעם מישהו אחר לעלות לשחרית של שבת או מוסף.
שלום. מסקרן אותי למה כת"ר עשה את הדוקטורט באוני' ת"א ולא בב"א?
ב. האם נכונה ההרגשה שיש אפליה באקדמיה בין העדות בקבלת מילגות ומישרות?
תודה וכל טוב.
שלום כבוד הרב הבנתי ששיטת הרב היא שלא מועילה קבלת ציבור בענייני פסיקה, ומה שנוהגים שציבור פוסקים על פי פוסק אחד בין לקולא ובין לחומרא זה כיוון שאותו פוסק הוא רבם והם הוגים בדבריו. מדוע דברי הרב לא סותרים את הכלל "אל תיטוש תורת אמך"? הרי משמע מהפוסקים שהכלל "אל תיטוש תורת אמך" חל גם בענייני הלכה, שכל אחד מחוייב לנהוג כמנהג מקומו. וכן מוכח מדברי רש"י בחולין צג, ב ד"ה "אל תטוש תורת אמך" שכלל זה נוגע גם למקום שנחלקו בו חכמי ישראל ואנשי העיר קיבלו את דעת האוסר ואם לא מועילה קבלה בענייני פסיקה, כמו שמסתבר וכמו שמשמע מדברי הרב, אז מדוע חל הכלל "אל תיטוש תורת אמך" גם על פסיקת ההלכה של המקום?
שלום וברכה האם כשאין סנהדרין, ויש מחלוקת בין החכמים בעניין כלשהו, וכל החכמים שווים, ונשאו ונתנו פנים אל פנים ובכל זאת נשארו חלוקים, האם במקרה כזה כל חכם שהוא מעמדת המיעוט חייב לבטל דעתו כלפי דעת הרוב מצד "אחרי רבים להטות"? לדוגמה - נניח שהרב עובדיה, הגר"מ פיינשטיין והרב אוירבך חלוקים באיזה פסק. ואחרי שישבו ונשאו פנים אל פנים עדיין הרב עובדיה נשאר בדעתו והגר"מ והגרש"ז נשארו בדעה אחת שונה. האם הרב עובדיה יהיה חייב לבטל דעתו כיוון שהם רוב והם נשאו ונתנו פנים אל פנים? (המקרה הוא כמובן תיאורתי, כדי להמחיש את העניין)
לכבוד הרב שלום אני חצי תמני כך שלפעמים אני מתפלל בביה"כ תמני ולרוב בביה"כ ספרדי. אני חוזר בתשובה לכן רק עכשיו שמתי לב לשינוי. ב"עלינו לשבח" לפי כל העדות פרט לתמנים כתובה המילה לתקן בק דגושה. ואילו אצל התמינים בתכלל ובעץ חיים מופיעה כ דגושה. ראשית מהיא מהות המילה בכ דגושה
2. מדוע השינוי.
3. כיצד עלי לנהוג אם בד"כ אני מתפלל בספרדי ובחגים בגלל גירסא דינקותא אני מתפלל עם תמנים? בכבוד רב מרדכי
שלום לכבוד הרב,
אנו משפחה + 2 ילדים ( בנים, ב"ה ) ומתפללים בבית כנסת של תימנים. יש לנו בעייה עם בני הגדול בגיל 18 לומד במכינה בצפון, כאשר הוא מגיע הבייתה הוא אינו רוצה לבוא איתנו להתפלל אלא רוצה להתפלל עם האשכנזים, דבר שאישי אינו מסכים מאחר ושכל המשפחה הולכת יחד, וגם הוא אינו רוצה לתת לזה יד בגלל שגם הבן השני שבגיל 14 ירצה גם ( הם אינם מתחברים לנוסח התפילה ואפילו לפעמים נרדמים) דבר שמפריע לי ולאישי מאוד. נסינו לשוחח איתם על כך והם אמרו לנו שהם לא מתחברים לתפילה בנוסח תימניים ושנוותר להם על כך האם באמת לנהוג כך ובכך לפצל את המשפחה? ואז הם יתפללו בכוונה, או שיש דרך אחרת לדעתך
שלום לכבוד הרב,
יש לי חבר שהוא חבדניק, והוא מאמין שהרבי מילובביץ' חי והוא המשיח, הוא הסביר לי כל מיני טענות שנראות נכונות, ואמר לי שאפילו הרבי עוד שאת אלו שהיו שרים לו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אני ממש מבולבל, הוא הראה לי איזה שהו פססק דין שחתומים עליו הרבה רבנים (לא דוקא חבדניקים) שאומר שלרבי יש דין משיח ושהוא נביא, האם לדעת כבוד הרב זה יכול להיות שהרבי הוא המשיח?
לק"י יורנו הרב וה' יסייעו בדבר תורתו, נאמר לי על ידי חבר כי מקובל הוא שמרא דאתרא בא"י הוא מרן קארו. האשכנזים שעלו מהגולה לא יכלו ל"שבור" את פסיקת מרן אלמלא "מנגנון הבד"ץ" שהקימו, או - אז יכלו למעשה לפסוק בשונה ממרן. לתימנים אין בד"ץ, אז איך הלכתית הם יכולים לפסוק שלא כמרא דאתרא - מרן? "שובע שמחות בימינך נצח"
ג. ע.