דילוג לתוכן העיקרי

יום העצמאות

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי
1. מה נהג מארי לעשות ביום העצמאות, האם אמר הלל, תחנון ומה לגבי התפילה לשלום ישראל שרשום שם ..."מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"... איך התייחס לכך מארי?
2. מה דעת מארי לגבי חב"ד ולגבי הרבי מחב"ד שלטענתם הוא מלך המשיח וצריך ללכת לפיו, הם מביאים ראיות מהרמב"ם (הלכות נביא) וטוענים שהרבי הוא משה רבינו של הדור?
תודה רבה על עזרתך. ש - ד' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .

יום העצמאות

שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול את הרב האם מותר להתגלח ביום העצמאות אע"ג שהרב הדאיה בעל שו"ת ישכיל עבדי אוסר ומה בנוגע להשנה שבו חל יום העצמאות בשבת האם עדיין מותר להתגלח גם בימי החגיגות? וכן מה בנוגע להלל האם הלל שלם או לא ומתי יש לאמרו בשבת או ביום החגיגות?
תודה מראש.

הלל ביום העצמאות...

לק"י לכבוד הרב שליט"א בסידור "שיח ירושלם" החדש לא נזכרה אמירת הלל ביום העצמאות, האם ידוע לרב אם הרב קאפח ז"ל חזר בו בסוף ימיו לגבי הלל ביום העצמאות? (כי בגרסאות הקודמות כן הוזכר) וכן מה היא דעת הרב שליט"א בעניין הלל ביום העצמאות?
בתודה מראש...

יום העצמאות

האם נכון בכלל לקבוע יום שבו נחגוג את עצמאותינו כמדינה שהרי עם ישראל כבר הוגלה בכמה גלויות ולא נקבע אף יום שכזה ואף לאחר כניסת בנ"י לארץ בימי יהושוע. ( כמובן שיש לשמוח על כך ולהודות לה' כל השנה על כך ועל כל דבר.) שהרי יש בחגי ישראל ובמצוות רבות קשר לארצנו ובמיוחד בפסח שבו אנו חוגגים את חרותינו. לכן אני מהרהר אם יש צורך בכלל להוסיף עוד יום (שלא לדבר על בעיתיות אמירת הלל ועוד בברכה) יש לציין שהנני בחור דתי ציוני בוגר ישיבת הסדר.

צפירה

שלום לכבוד הרב.
ראשית, ברכות על הצטרפותו של הרב לקהילת מורשת. אתמול היתה צפירה לזכר חללי מערכות ישראל. התפללנו מנחה ורב ביהכ"נ נתן שיעור. סיימנו את השיעור מספר דקות לפני שהצפירה היתה אמורה להתחיל. קם אדם ומשום מה היה לחוץ לו להגיד מהר "קדיש דעתיד". ולאחר מכן במהירות פסע לעבר הבמה להתחיל תפילת ערבית. בתחילת פרשת ציצית נשמעה הצפירה, כמובן שלא עמדנו. שאלתי היא: האם לא יכולנו לחכות שלוש דקות עד לצפירה ולאחר מכן להתפלל?
תודה רבה.

הלל ויום העצמאות

שלום לרב רצון.
בהלכות מגילה כתב רבנו שקריאת מגילה היא תקנת נביאים. בהערה שם הביא מורי שאין לנו לחדש חגים מליבנו אלא רק אם יש בין המתקנים גם נביאים. בהלכות חנוכה כתב רבנו שתקנו חכמים ימים אלו בהלל והודאה. מספר שאלות לי:
א.כיצד תקנו חכמים את החנוכה הרי לא היו ביניהם נביאים (חגי זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים הם)?
ב. לעניין אמירת הלל ביום העצמאות, דעת מורי היא שאין אומרים הלל כלל משום שאין אומרים הלל בכל יום, אך גם לא אומרים תחנון. במה שונה כח הרבנות הראשית בימינו מכח חכמים בימי בית שני לעניין קביעת הלל? האם נצרך בית דין שחל עליו דין 'סמיכה' על מנת לתקן אמירת הלל?

Subscribe to יום העצמאות ויום ירושלים