שיבת ציון - יהודי תימן - יום העצמאות 2018

שלום לכבוד הרב.
ראשית, ברכות על הצטרפותו של הרב לקהילת מורשת. אתמול היתה צפירה לזכר חללי מערכות ישראל. התפללנו מנחה ורב ביהכ"נ נתן שיעור. סיימנו את השיעור מספר דקות לפני שהצפירה היתה אמורה להתחיל. קם אדם ומשום מה היה לחוץ לו להגיד מהר "קדיש דעתיד". ולאחר מכן במהירות פסע לעבר הבמה להתחיל תפילת ערבית. בתחילת פרשת ציצית נשמעה הצפירה, כמובן שלא עמדנו. שאלתי היא: האם לא יכולנו לחכות שלוש דקות עד לצפירה ולאחר מכן להתפלל?
תודה רבה.

האם ביום העצמאות ויום ירושלים צריך לומר את ההלל השלם בברכה ובקירוי או רק עם ברכה אך בלי קירוי?

מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין  בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.     

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. כת"ר בהלכות חנוכה (ג ו) "ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל". וכתב שם מורנו הרב יוסף קאפח שפרוש (מגלה יד א) "קריאתה זו הלילא" הוא שחז"ל לא תקנו בפורים קריאת הלל, מפני שלהוספת קריאת הלל נצרכת סמכות נבואית. אך לכאורה אפשר לומר שכונת רבנו שלא תקנו הלל בפורים מפני שכבר קריאת המגילה היא ההלל, ואין צורך לומר הלל, ועוד שבקריאת מגלה יש פרסומי נסא, משא"כ בהלל. ואת הגמרא בשבת (קיח

א) מדוע יש הלל חלקי והלל שלם בברכה
ב)מדוע אין מברכים ביום העצמאות וביום ירושלים על ההלל
ג)מדוע יש קהילות שלא אומרות הלל ומזמורים ביום העצמאות ויום ירושלים ואף יש קהילות שאומרות תחנון. מה הסברה של קהילות אלו?

לא מזמן, בשיעור אחר, הוסבר לנו שההלל הינו המנון אמוני ולכן יחיד לא רשאי לקרוא אותו בראש חודש. האם מפאת היותו המנון אמוני עלינו לשיר אותו ביום העצמאות מאחר שאין ספק שהצלחת צה"ל בכל מלחמות ישראל מאז קום המדינה הייתה תמיד כרוכה בנסים רבים?