יום ירושלים - עצרת הודיה מרכזית במרכז הרב התשע''ח

אני מודה לרב על תשובתו לשאלתי בנושא זה. אני מבין מדברי הרב שליט"א שהוא פוסק להודות ולהלל להקב"ה ביום העצמאות לא ע"י הלל כיון שאין לנו סמכות כזו, אבל ע"י מזמורים ותפילות מיוחדות ליום זה, כמובן שהרב שליט"א פוסק לא לומר תחנון ביום זה. האם הבנתי נכון את דברי הרב?

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי
1. מה נהג מארי לעשות ביום העצמאות, האם אמר הלל, תחנון ומה לגבי התפילה לשלום ישראל שרשום שם ..."מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"... איך התייחס לכך מארי?
2. מה דעת מארי לגבי חב"ד ולגבי הרבי מחב"ד שלטענתם הוא מלך המשיח וצריך ללכת לפיו, הם מביאים ראיות מהרמב"ם (הלכות נביא) וטוענים שהרבי הוא משה רבינו של הדור?
תודה רבה על עזרתך. ש - ד' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .

אבקש לשמוע את דעתו של הרב בנושא חגיגות יום העצמאות שחל בספירת העומר, האם מותר להצטרף להופעות ולשמוע שירים חסידיים, או לאו? ילדי לומדים במסגרות שונות, בני שלומד בתלמוד תורה שומע איסור מפאת הספירה, ואילו בני שלומד ב"נעם" מתחנך לציון יום זה באוירה תורנית, תוך שמיעת מוסיקה. מה דעת הרב בעניין? לתשובה דחופה אודה.

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. האם מארי שאוסר לומר הלל התכוון דווקא עם ברכה או לאו דווקא? (האם מותר לומר הלל לאחר י"ח בלי ברכה?). בברכה

לק"י שלום לכבוד הרב!
משפחתנו החליטה לערוך מפגש גיבוש חברתי גדול של כל המשפחה ביום העצמאות. הבנתי שבתוכנית יהיו כמה קטעי מוזיקה(מוזיקה תימנית ולא שירי עגבים וללא ריקודים מעורבים)ומוזיקת רקע כנ"ל האם מותר לעשות כך?
2. האם באמת חגיגות יום העצמאות דוחות את מנהגי הספירה ועל כך מתירים אנשים להשתתף בחגיגות למיניהם?

מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין  בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.