1 האם לא הגיעה השעה לקרוא לבני עדתינו לעצרת תפילה רבתי עם היצאת ספרי תורה לרחובה של העיר ולזעוק לבורא עולם לעצירת המגיפה בתוכינו ובתוך עם ישראל?

2 בעקידה  וה_לאהים  מדבר עם אברהם

בהתגלות השניה מלאך הא...מדבר אתו

המשך; שוב מלאך ה'.

למה השינוי הלא אל_הים דבר אתו בתחילה

לפי הרמב"ם כל מעשה בלעם הוא מעשה נבואה.

אז איך המשנה באבות מונה את פי האתון בתור שנברא בין השמשות?

בחלק השני, פרק ל"ה של המורה כתב רבנו שלהבדיל משאר נביאי ישראל, המופתים שעשה משה רבנו ע"ה נעשו "לעיני כל ישראל" כפי שכתוב בתורה, ושזה דבר שלא היה לפניו וגם לא יהיה לזולתו. איך אפשר לומר שהמופת שנעשה בידי יהושע בן נון לא נעשה גם כן "לעיני כל ישראל', ככתוב "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה, בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן--הָכֵן; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי, לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן."?

מה דעת הרמב"ם לגבי טעמי המקרא?

שלום לכת״ר.
א.רציתי לשאול את הרב על עניין ״החיה״ ביחזקאל שהרי לרבינו כנפיה פרודות כולם מלמעלה, והוא לא התייחס לכך ששתיים מכסות את גויותיהנה ולא נתן רמז או טעם לכך. אשמח לרמז או הסבר
תודה רבה ומחילה

לכבוד הרב שליט"א,
לנוהגים שלא לכתוב ציטוטים מפסוקים בהזמנות לחתונה, האם צריך להקפיד גם בכתיבת "תפארת בנים אבותם"? כי מצד אחד בלשון הפסוק יש אות וי"ו, אבל מצד שני הרי אין הוי"ו חלק אינטגרלי של המילה אלא רק לצורך חיבור.
בכבוד רב,

לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב ד"ר רצון ערוסי שליט"א
ילמדנו רבנו
כותב הרמב"ם ב ע"ז פ"ב הל"ו : כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ - הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.
האם המודה שהתרפים של לבן אמת (כפי הפירושים שהם מנבאים עתידות וכו) וכי כתוב כי הם אלהי לבן (למה גנבת את אלהי), האם זה מחרף ומגדף ? או שהוא כסיל כפי שרבו כתוב בסוף פרק יא' ע"ז
ואם כן מה ההבדל ומה ההגדרה המדויקת של המודה בעבודה זרה שהיא אמת ?
ושכרו כפול מן השמים.

שלום לכבוד הרב.
שקבענו כתב במורה שכוונת הכתוב ״יום אחד״ ״יום שני וכו’״ הם לא כפשט הכתוב, האם הוא מן הנמנים שסוברים שזה מיוחס לגלגלים?
תודה ומחילה

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי ב וג' שנים לפני היובל – מה הכוונה? מדוע הניסוח כך? האם הכוונה ב שנים או יותר?
תודה משה ויקרא פרק כה מא וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל - מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל - אֲחֻזַּת אֲבתָיו יָשׁוּב תורה תמימה ושב אל משפחתו - תניא, א"ר אלעזר בן יעקב, במה הכתוב מדבר (?), אם במוכר עצמו הרי כבר אמור (נכתב במקום אחר), ואם בנרצע, הרי כבר אמור, הא אין הכתוב (כאן) מדבר אלא במכרוהו ב"ד (בית דין (כי גנב)) ב' וג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו (למרות ששווי הגנבה לא מוחזר במעט שנים) (קדושין ט"ו א'):