שלום לכבוד הרב
1- האם מותר להגיד "ישתבח ויתפאר שמו של מלך המלכים הקדוש ברוך הוא" כאשר השליח ציבור אומר " ברכו את ה' המבורך"? 2- אצלנו בעיר כפר סבא רב העיר הנהיג כאשר מכניסים ספר תורה לבית הכנסת לא אומרים באותו בית הכנסת שבוע שלם תחנון האם זה מנהג נכון? האם צריך לשמוע לרב העיר "אם המנהג לא לפי ההלכה" 3- אדם שמתפלל ביחידות בנץ את תפילת העמידה האם תפילתו דומה לזה של תפילה בציבור?
מהו הדין התלמודי, כיצד פסק הרמב"ם ומה נמצא בסידורי תימן הקדמונים?
מהו הטעם של המנהג המאוחר שפשט לומר 'סדר היום' לפני תפילת המוסף של ר"ח?
הנוהגים להקדים 'סדר היום' לפני תפילת המוסף, מה יעשו בשבת כשדוחים 'סדר היום' לתפילת המנחה
באלו מועדים, לשיטת הרמב"ם, יש להפטיר בנביא מן הדין והאם רשימה זו כוללת גם הפטרה במנחה?
מדוע כתב המהרי"ץ בסידורו שהמנהג להפטיר במנחה ט' באב למרות שלא נזכר בכל התכאליל הקדמונים?
לשיטת מרן השו"ע שאין לברך על המנהג, מדוע פסק שיש לברך על הפטרות שקורים מכוח המנהג?
מהם המקורות והטעמים של הנוהגים שהכהנים לא ישאו כפיים בשחרית של ט' באב?
הנוהגים שלא לישא כפיים בשחרית, כיצד יתמודדו עם הבעיות ההלכתיות הרבות המתעוררות עקב כך?
מה דינו של כהן שאינו עולה לדוכן? האם לאור זאת, יש רשות לבטל המנהג שלא לישא כפיים
ד"ר משה גברא - אוניברסיטת בר אילן והמכון לחקר חכמי תימן
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח
היכן המקור או האם יש מקור לנישוק התפילין בשתי הפרשיות הראשונות ונישוק הציצית בפרשייה השלישית האם זה חיוב או מנהג שהשתרש בקהילות השונות?
האם התימנים גם נהגו כך?
שלום רב, ידוע לי כי בעת ההשקמה בבוקר יש ליטול ידיים באופן מסויים "3 פעמים לסירוגין על שתי הידיים"
רציתי לשאול את הרב האם לאחר נגיעה בנעליים, הימצאות בבית הכסא, נגיעה במקומות המכוסים בגוף ודברים כגון אלו יש צורך בנטילת ידיים באותו אופן בו נוטלים אותם בהשכמת הבוקר או שמספיק לשטוף את הידיים "לא בצורה מיוחדת"?
תודה ויישר כוח גדול !
מסורת יהודי תימן (באלאדי) הינה עפ"י התלמוד וכפי שפסק הרמב"ם. מהו, אם כן, מקור המסורת של שאר עדות ישראל כולל יהודי תימן (שאמי)?
לשיטת שאר עדות ישראל שסימן ההפטרות הינו דש"ח ולא דח"א כיהודי תימן, איזה הפטרה יקראו כאשר יחול ר"ח בשבת?
הנוהגים הפטרות אלו בנעימה של קינה, האם כהלכה הם עושים או יש לחוש לפגיעה בכבוד השבת?
שלום כבוד הרב!! שאלתי היא בעניין תפילת עמידה שנראה מדברי הרמב"ם כי המנהג הוא להתפלל לחש ואח"כ השץ חוזר וקורא בקול לאלו שאינם יודעים להתפלל "תפילה ובר' כה' ט', ב"' ובכל זאת יש בתי כנסת שקוראים הקריאה פעם אחת בקול רם כתקנת הרמב"ם 1"מהו המקור לקריאה אחת בקול רם? 2"מה הדין לגבי מודים דרבנן וכן עננו של - יחיד ברכת כהנים?
היש להתייחס לעצמו של יום התענית כדינו של יום הכיפורים או לקבוע דיני היום לפי מצב המתפללים?
לשיטת הנוהגים שלא להעלות לתורה מי שלא צם, כיצד מוסיפים "עננו" בערב התענית והרי טרם החל הצום?
מהו מקור המנהג שלא להעלות לתורה או לשמש כש"צ את מי שלא צם או אף להוציאו חוץ לביהכ"נ אם הוא כהן?