מהם המקורות והטעמים של הנוהגים שהכהנים לא ישאו כפיים בשחרית של ט' באב?
הנוהגים שלא לישא כפיים בשחרית, כיצד יתמודדו עם הבעיות ההלכתיות הרבות המתעוררות עקב כך?
מה דינו של כהן שאינו עולה לדוכן? האם לאור זאת, יש רשות לבטל המנהג שלא לישא כפיים
קודות מרכזיות:
- השאלה המרכזית: מדוע אין הכהנים נושאים כפיהם בתשעה באב בשחרית?
- עמדת ההלכה הפסוקה: לפי דין התלמוד, דברי רבנו (הרמב"ם), מרן (השולחן ערוך) ורוב הספרדים, הכהנים נושאים כפיהם בשחרית בתשעה באב, כמו במנחה.
- הדובר מצטט את הרב עובדיה יוסף בחזון עובדיה שתומך במנהג זה: "והכהנים נוסעים כפיהם בתשעה באב בשחרית ובמנחה וכך דרכו בקודש".
- הוא מדגיש כי הלכה זו נפסקת בצורה ברורה ואין מקום לערער עליה.
- הוא אף מצטט את הרמב"ם בסוף הלכות תפילה: "כל כהן שאינו עולה לדוכן [...] הרי הוא עובר על שלושה עשה שנאמר כותברכו אמור להם ושמו את שמי וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך וכל כהן המברך מתברך שנאמר וברכה מברכך".
- מקור המנהג שלא לישא כפיים בשחרית: מנהג זה אינו תלמודי אלא מקורו במנהגי אשכנז שחדרו לספרדים מסוימים ומאלה לתימנים. בתימן, הושפעו ממנהג אשכנז שלא לישא כפיים בבוקר אלא רק במנחה.
- הטעמים למנהג ודחייתם: נאמרו טעמים שונים למנהג שלא לישא כפיים בשחרית בתשעה באב:
- "הִפְרַשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם" (ישעיהו א, טו): הטעם נדחה על ידי שאלות ותשובות עולת שמואל, שטען שאם כך, היה צריך להימנע מתפילה כלל בתשעה באב, כפי שנאמר בהפטרה "גם כי תרבו תפילה אינני שומע".
- איסור שאילת שלום בתשעה באב: הטעם נדחה מאחר שבמנחה נושאים כפיים למרות שאיסור שאילת שלום קיים כל היום. הברכה הניתנת בנשיאת כפיים אינה זהה לשאילת שלום.
- כהן אבל אינו נושא את כפיו: טעם זה נדחה על בסיס דברי הבית יוסף בסימן קכח, וכן על ההבנה שאבל חייב בכל המצוות האמורות בתורה. הדובר מציין כי מנהג זה של אבל שלא לישא כפיים מקורו אצל האשכנזים, כפי שמובא במרדכי לגבי אבל בתוך 12 חודש על אביו ואמו. המרדכי עצמו מציין שאין טעם ברור למנהג זה, ואף בתוך שבעת ימי אבל נראה שנושא כפיו.
- מנהגים נוספים שהוזכרו:מנהג אצל חלק מהאשכנזים והתוניסאים שבחור עד גיל 20 לא נושא כפיו (או כל עוד לא התחתן) בטענה שצריך לברך בשמחה.
- מנהג אצל חלק מהאשכנזים שבגולה אין נושאים כפיים אלא במוסף של יום טוב.
- מנהג באזורים מסוימים בצפון ארץ ישראל שלא לישא כפיים מאותם הטעמים.
- ביקורת על המנהגים: רוב המנהגים שלא לישא כפיים זכו לביקורת מצד תלמידי חכמים שלא הסכימו עמם, מאחר שהם אינם מבוססים על גופי ההלכות.
- המצב בתימן: למרות שהמנהג שלא לישא כפיים בשחרית חדר לתימן, הדובר מציין כי בתכלילים הקדומים של יהודי תימן אין זכר למנהג זה. היו רבנים בתימן שאף עודדו לחזור למנהג הקדום של נשיאת כפיים בשחרית.
- המלצות מעשיות:בבתי כנסת שבהם הקהל מורכב מ"דעתנים" ובני תורה המודעים להלכה, מותר ואף רצוי לשנות מהמנהג המוטעה ולנהוג על פי ההלכה ולשא כפיים בשחרית.
- בבתי כנסת שבהם רוב המתפללים הם בעלי בתים שאינם בקיאים בהלכה, שינוי המנהג עלול לגרום למחלוקות קשות יותר מאשר ביטול מצוות עשה אחת, ולכן יש להימנע משינוי כדי לשמור על השלום בקהילה. "לא גדל הוא השלום אף על פי שאנחנו מבטלים מצוות עשה". המחלוקות עלולות לגרום ל"חורבן בית כנסיות לחורבן קהילות".
- סיכום: עמדת ההלכה הברורה היא שיש לישא כפיים בתשעה באב בשחרית. המנהג שלא לעשות כן מקורו במנהגים מאוחרים של אשכנז שחדרו לקהילות אחרות. במקום שאין חשש למחלוקת, יש לפעול על פי ההלכה.
ציטוטים מרכזיים:
- "אכן מצד הדין לפי דין התלמוד ולפי דברי רבנו וכן מרן וכן מנהג רוב הספרדים נושעים כפיהם בשחרית"
- "הרב עודה יוסף בחזון עובדיה בעמוד שעד בעניין התעניות כותב והכהנים נוסעים כפיהם בתשעה באב בשחרית ובמנחה וכך דרכו בקודש"
- "הלל הוא אשר לא נוסעים כפיהם זה לא מקורם מן התלמוד אלא מקורם ממנהגים"
- "אם בגרל פורסכם כפיכם עלים עיניי מכם אז אם ככה היינו צריכים ביום תשעה באב, יום החורבן והתוכחה להימנע ולהתפלל"
- "מקורם של המנהגים האלה אצל החינו אשכנזים כתוב במרדכי לתוך 12 חודש על אבי ועל אמו נוהגים שאין נושא כפיו ושמצריכים אותו שיצא מבית הכנסת קודם שיתחיל שליח ציבור בעבודה כלומר בברכת רוצה ואין יודע כך אומר ואין יודע שום טעם למנהג זה"
- "כל כהן שאינו עולה לדוכן כלומר בימים שאפשר לעלות לדוכן אף על פי שבטל מצוות עשה אחת מרים לתורה הרי הוא עובר על שלושה עשה שנאמר כותברכו אמור להם ושמו את שמי וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך וכל כהן המברך מתברך שנאמר וברכה מברכך"
- "לא גדל הוא השלום אף על פי שאנחנו מבטלים מצוות עשה אבל אם מדובר במניין של דעתנים כולם בני תורה ועמונים על ההלכה אזי הם רשאים לשנות ממנהג אבותם כי מנהג זה מעורער יש כנגדו הרבה השגות אבל בבית כנסת אשר אמונים על המנהג וכך הם נוהגים והם ברובם בעלי בתים שאינם בני תורה כל שינוי במנהג שנוי כי זה גורר מחלוקות קשות ולא שוות לא שוות קיום המצווה מול המחלוקות המחלוקות גורמן גורמות לחורבן בית כנסיות לחורבן קהילות"
הדובר מציג תמונה מורכבת של התפתחות מנהגים, השפעות גומלין בין קהילות שונות וחשיבות ההכרעה ההלכתית תוך התחשבות במציאות הקהילתית ובצורך לשמור על השלום
Full text
תכנים לקריאה נוספת
יולדת לאחר שלושה שבועות מאז הלידה, האם חייבת לצום ב-ט' באב?
מהו גדר חולה שיהיה פטור משאר הצומות וחייב לצום ב-ט' באב ?
מהם גדרי החולי שהיולדת נכללת בהם לאורך התקופה מיום הלידה ועד שלושים יום לאחר מכן?
היש לדון היולדת עפ"י דיני האשה המניקה ואם לא, מה ההבדלים בדיניהם לגבי הצומות?
האם מותר להיכנס לדירה חדשה בתשעת הימים כשהשכירות הקודמת מסתיימת?
1 חוזה שכירות הדירה שלנו נגמר בג' באב. מתחיל חדש בד' באב. חוששים מה לומר למשכיר, אם בי"א באב ייכנסו. אם ישנו בחוזה שמא לא ישכיר את הדירה. האם אפשר להשאיר בד' באב וייכנסו בי"א באב?
2 שאלה נוספת היא, האם אפשרי (במידה והמשכיר יאשר) לאחסן בדירה החדשה, שהיא דירה חדשה מקבלן את החפצים שלנו בתקופה שבין י"ז בתמוז לכ"ט בתמוז.
צום
לק"י לכבוד מו"ר ערוסי הלוי . אשתי שתחי` סובלת לעיתים קרובות מכאבים בבטנה (נראה לעיתים שהסיבה עקב רעב) מזה זמן רב. הלכנו לבדיקות ובתחילה אמרו שיש לה חיידק. הביאו לה טיפול ע"י כדורים אך ללא הועיל. היא הלכה לעשות בדיקת גסטרו אך לא גילו כלום. הדבר נמשך זמן רב. לפעמים זה בא בתכיפות יתרה. לעיתים כואב לה עקב כך שהיא לא אכלה מס` שעות (אציין שהיא אוכלת מסודר). שאלתי: האם היא חייבת לצום או שניתן להקל לה? משום שאם היא לא תאכל יהיו לה כאבים חזקים. בברכה.
חתימת חוזה השכרה בתשעת הימים.
בס"ד ברשותי דירה להשכרה (לא להשקעה במקביל אני שוכרת דירה אחרת) היא ריקה ולא מושכרת מה-31.7.05 . כיום יש לי דיירים המעוניים לשכור את הדירה . אומנם ביקשתי מהם שנחתום רק יבום שני אי"ה לאחר תום תשעה הימים אך אני פוחדת שאם לא אחתום עימם לפני סוף השבוע ינסו במודעות סוף השבוע למצוא דירה אחרת (אולי יותר מרווחת, או יותר זולה) ואז אפסיד אותם (קרה לי דבר כזה בשבוע שעבר שדחתי את החתימה ליום ראשון (למרות ההתלבטות לחתום בתשעת הימים) ואז מצאו דירה אחרת. והדירה נשארה ריקה. אדגיש כי איני עובדת והשכירות מדירה זו מממנים לי את הדירה בה אני גרה.
ט באב
כבוד הרב שלום וברכה
במסגרת העבודה השנה אני צריך לצאת ב-9 באב במוצ"ש (טיסה בשעה 24:00 ) לארה"ב .האפשרות לצאת ביום ראשון בערב לא קימת עקב בעיות לו"ז.
1.האם ניתן לצאת במוצ"ש ?
2. אם כן ,בהקשר לצום האם אני צם לפי מספר שעות עקב הפרשי השעות ?
תודה רבה
אבנר סיאני
תענית ט באב
כבוד הרב שלום אני בשבועות ההריון הראשונים תקופה זו לא קלה מכייון שהיא מלווה בתשישות בחילות והקאות האם אני יכולה לשתות לשיעורים על מנת לא להרגיש רע ולהגיע למצב של אפיסת כוחות? תודה רבה